מורשת יהודית ברומניה 08.01.2023
בנימין (בנג'מין) פרנקלין פיישוטו
Marian Marom (מריאן מרום), 10.01.2023, 16:24
הפעם אעסוק ביהודי ללא שורשים רומניים אבל בעל פעילות ענפה ומבורכת בתחום האמנציפציה של יהדות רומניה. מדובר בבנימין (בנגמין) פרנקלין פיישוטו שנולד ב-13 לנובמבר 1834 בניו יורק ארה"ב בן למשפחה יהודית-פורטוגזית עם שורשים בהולנד וקוראסאו.
בנגמין פרנקלין פיישוטו נולד בעיר ניו יורק כאחד משמונת ילדיהם של הרופא והפעיל הפוליטי הדמוקרטי דניאל לוי מדורו פיישוטו ושל רחל לבית סיישאס . אביו ד"ר מדורו פיישוטו, יליד אמסטרדם, היה יושב ראש החברה הרפואית של ניו יורק. הסב מצד האב, מוזס לוי מדורו פיישוטו, יליד קוראסאו כיהן כחזן בקהילה היהודית בניו יורק. בגיל שנתיים עבר בנגמין עם הוריו לקליבלנד, שם קיבל אביו עבודה כפרופסור בבית הספר לרפואה. בשנת 1841 המשפחה חזרה לניו יורק. אחרי מות אביו חזר בנגמין, יחד עם אמו ואחד האחים לקליבלנד ובאמצע שנות ה-50 של המאה ה-19 התחיל לנהל בית חרושת לטקסטיל שסיפק מדים לצבא בימי מלחמת האזרחים ובמקביל עסק בעיתונאות.
בנגמין פיישוטו למד משפטים והתמחה אצל המשפטן והפוליטיקאי הדמוקרטי סטיבן דאגלס שהיה בשבילו למנטור והתגייס לפעילות במסגרת המפלגה הדמוקרטית, ותמך במועמדותו של דאגלס בעת מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1860. בין השנים 1855 ל-1866 היה פעיל בענייני הקהילה היהודית בקליבלנד. בנגמין פיישוטו היה שותף להקמתם של מוסדות יהודיים שונים "החברה היהודית לצדקה", "החברה הספרותית של הצעירים היהודים", בית מחסה ליתומים יהודים בקליבלנד. בשנת 1866 עזב פיישוטו את קליבלנד ופתח משרד עורכי דין בניו יורק. בהמשך התיישב בקליפורניה, בסן פרנסיסקו. בשנת 1870 התמנה עי נשיא ארה"ב יוליסס גראנט לקונסול אמריקאי ברומניה.
ברומניה שחוקתה טרם גובשה סופית, היה מאבק על מתן אזרחות לתושביה היהודים. אישים יהודים הפעילו לחצים על הנשיא האמריקאי, למינויו של בנגמין פרנקלין פיישוטו לתפקיד הקונסול האמריקאי ברומניה, במטרה שיפעל מתוקף תפקידו זה לקידום נושא מתן האזרחות ליהודים. הפעילות הבינלאומית לקידום איזרוח יהודי רומניה, שהתחילה ב-1867, בביקור קצר של משה מונטפיורי בבוקרשט, רוכזה בהמשך בידי בנגמין פיישוטו, אשר ראה בכך את יעודו. בסופו של דבר המאמצים הבינלאומיים לא נשאו פרי ומרבית יהודי רומניה לא זכו לאזרחות המיוחלת אלא לאחר מלחמת העולם הראשונה. מישרתו הדיפלומטית של פיישוטו הייתה ללא שכר ומימונה הובטח עי קבוצת יהודים אמריקנים, בעיקר מקרב חברי בני ברית, וקרן מבריטניה.
פיישוטו הגיע לבוקרשט עם מכתב מהנשיא גראנט למלך קרול הראשון, אשר נכנע לעמדת הפרלמנט הרומני שהתנגד למתן אזרחות ליהודים מהיותם "מיעוט שהתרבה דרך הגירה במהלך המאה האחרונה", והצגתם "כסכנה דמוגרפית, כלכלית ותרבותית". במכתבו ציין הנשיא גראנט כי פיישוטו נשלח לשרת ללא שכר, לשם שליחות, כדי לבוא לעזרת היהודים המקומיים, וכי ארצות הברית, שאינה מפלה את אזרחיה מסיבות דת ולידה, מאמינה באופן טבעי כי השקפות אוניברסליות אלה צריכות להיות נחלת כל העולם המתורבת. בנגמין פיישוטו התקבל אצל המלך קרול וקשר איתו יחסים שהוגדרו כטובים.
בנוכחותו ובפעילותו בבירת רומניה הצליח פיישוטו לתרום ולהשפיע בתחום האמנציפציה והמודרניזציה של חיי הקהילות היהודיות, וניסה להגן עליהן מפני האנטישמיות. דעת הקהל היהודית והכללית-הליברלית ברומניה נסערה מאוד אחרי הפרעות ביהודים בשנת 1872 בערים איזמאיל, קחול (Cahul) ורשקוב וגם בגלל גזירות שונות שהוטלו נגד היהודים כגון גירושם, הגבלתם בתעסוקה ובמסחר, מגבלות ואיסורים בבנייה, בשרותי הדת וחינוך, הטלת קנסות ומיסים כבדים וכו. על סמך דיווחיו של פיישוטו, מזכיר המדינה של ארה"ב שלח מכתבים לדיפלומטים האמריקנים בארצות שונות לפעול וללחוץ למען שיפור גישת שלטונות רומניה כלפי היהודים. פיישוטו השיג חנינה מהנסיך קרול לחמשה מתוך היהודים שהואשמו כי גרמו לפריצת המהומות באיזמאיל. ב-1873 גם בהשפעתו, עיכבו השלטונות הרומניים יישום החוק לאיסור מכירת משקאות חריפים עי יהודים.
בנגמין פיישוטו הקים ברומניה את חברת אחוות ציון לצורך קידום החינוך והפצת ההשכלה בקרב היהודים. על בסיס זה הוקם ארגון בני ברית של יהודי רומניה. פעילותו של פיישוטו תרמה לפעולות מחאה שננקטו בסופו של דבר כלפי רומניה עי נציגי הקהילות היהודיות בוועידת בריסל ב-1876 ובעקבותיה גם ועידת המעצמות שהתכנסה בברלין ב-1878 אחרי מלחמת העצמאות של רומניה דרשה מרומניה הענקת זכויות אזרחיות שוות למיעוטים הלא נוצריים, שרובם היו יהודים.
בנגמין פרנקלין פיישוטו הלך לעולמו ב-1890 בגיל 55 בניו יורק, מסיבוכים של מחלת השחפת.
