מורשת יהודית ברומניה 06.09.2020 – בארבו לאזראנו
בארבו לאזראנו היסטוריון של הספרות הרומנית, פובליציסט וביבליוגרף.
Marian Marom (מריאן מרום), 06.09.2020, 19:12
בארבו לאזראנו (Barbu Lăzăreanu) נולד באוקטובר 1881 בשם אברהם לאזארוביצ בבוטושני כבנו של הרשל לאזארוביצ. לא ברור מתי אימץ לעצמו את השם בארבו לאזראנו, כיוון השתמש בהרבה שמות עט, אבל זה השם הרשמי שאיתו נכנס להיסטוריה של הספרות הרומנית.
בארבו לאזראנו נולד בחלק העני של העיר בוטושני ולכן התפתח כאדם רגיש לחוסר הצדק החברתי ועם רצון עז לתקן את המצב. הוא למד בעיר הולדתו את בית הספר היסודי ואת התיכון ע"ש היוקרתי לאוריאן. מהלימודים בתיכון לאוריאן הורחק כעונש משמעתי בגלל היותו מארגן של שביתת האופים בעיר וזאת הייתה רק תחילת דרכו כפעיל בתנועה הסוציאליסתית ברומניה. הפעילות הזאת כללה פירסומי שירה ופרוזה בכתבי העת של התנועה בתחילת המאה ה-20 והגיעה לשיאה עם הרחקתו מהמדינה ב-1907 לאחר מרד האיכרים. הרחקתו של בארבו לאזראנו מרומניה בוצע ע"י ממשלת דימיטריה סטורזה (Dimitrie Sturdza) בטענה של "תעמולה אנרכיסטית נגד המלך והדת" והתאפשרה ביתר קלות בשל היותו יהודי ומוגדר ע"פ החוקים הקיימים באותה עת כמחוסר אזרחות.
בלית ברירה בין השנים1907 ו-1912 חי בארבו לאזראנו בצרפת. הוא מנצל את הזמן כדי ללמוד ספרות ובלשנות בבית הספר הפריזאי הנקרא École des Hautes Études . במקביל ממשיך לפרסם מאמרים בעיתונות הסוציאליסתית בצרפת וגם בעיתונות בבית ברומניה, בין היתר גם בכתב העת של בארבו נמצאנו עוד יהודי רומני שהיה הגיבור של הרובריקה הזאת בשידור מה-16 לאוגוסט 2020. בפריז לאזראנו מקים מועדון של פועלים יוצאי רומניה וגם מצטרף לחברה של הסטודנטים הרומנים הסוציאלסתים .
בחזרתו לרומניה , לאזראנו עובד כעורך של כתבי העת "אחווה" (Înfrățirea), "המאבק היום-יומי" (Lupta Zilnică), "העתיד הסוציאלי" (Viitorul Social), וכותב ועובד כעורך תרבותי של היומינים "האמת" (Adevărul) ו-"הבוקר" (Dimineața). זמן קצר לפני מלחמת העולם הראשונה יחד עם I. C. Frimu ממנהיגי מפלגת הסוציאל דמוקרטית הרומנית, בארבו לאזראנו מקים בבוקרשט אוניברסיטה לפועלים ומלמד במסגרת הזאת ספרות והיסטוריה של הסוציאליזם. למרות תדמיתו הסיפרותית הבולטת, כמו עוד סופרים ממוצא יהודי, לאזראנו מנוע מלהתקבל לחברה של הסופרים הרומנים.
בתקופה 1914 עד 1916 לאזראנו פירסם מאמרים אנטימלחמתים. בזמן הכיבוש הגרמני של בוקרשט הוא השתתף במחתרת של מפלגת הסוציאל דמוקרטית הרומנית והיה בין המארגנים והנואמים של אסיפת הפועלים המפורסמת בראשון למאי 1917. לאחר המהפכת אוקטובר 1917 ברוסיה , לאזראנו הביע תמיכה פומבית בלנין. לאחר מלחמת העולם הראשונה לאזראנו ממשיך להיות פעיל בתנועה הסוציאליסתית של רומניה ואף מספיד ב-1920 את הפוליטיקאי הרומני יהודי Constantin Dobrogeanu-Gherea, אשר עליו אני מקווה שייזדמן לנו לדבר בשידורים העתידיים.
מבקר הספרותי פרפסיציוס (Perpessicius) כתב על לזאראנו שהוא בעיניו איש "הכל יודע" וללא תחרות כשמדובר בהגהת סיפרות רומנית וניתוחה. בזמן עבודה בכתב העת "סצנה" לזאראנו פוגש ומתיידד עם איסאק פלץ שהיה הגיבור בשידור מלפני שבוע. איסאק פלץ צוטט כנזכר שעבודתו המוצלחת של לזאראנו בעיתונות מנע ממנו לגייס כוחות ולפרסם את השירה שלו. פלץ נזכר בו גם כאיש תרבות בעל חוש הומור מיוחד, סטיריקאן חד לשון ומבקר חסר מעצורים של האוליגרכיה.
עד כאן בשלב זה, המשך סיפורו של בארבו לאזראנו בשבוע הבא
.
