מורשת יהודית ברומניה 04.06.2023
בית הספר ברקוביץ' בית הספר הטכני של יהודי רומניה – חלק שני
Marian Marom (מריאן מרום), 07.06.2023, 11:39
בתנאים טרגיים אלו החל המהנדס מרטין ברקוביץ, בגבורה בעולם מלא סכנות, ליצור בית ספר טכני ברמה גבוהה, בו ניתן היה להכשיר צעירים יהודים למהנדסים. כדי לא לעורר את ההתנגדות של השלטונות בית הספר הזה קיבל ממנהל המוסד, המהנדס מרטין ברקוביץ, את השם "קורס הכשרה טכנית". מהארכיון הקיים ידוע שבית ספר טכני יהודי זה, היחידי באירופה הנשלטת על ידי הנאצים, נחנך ב-11 לדצמבר 1940, שלושה חודשים לאחר הקמת הממשלה הלגיונרית.
בתחילה, בדצמבר 1940, נרשמו בבית הספר הזה רק 16 תלמידים. התקציב היה קטן מאוד והכסף הגיע מתשלומים שחלק מהתלמידים יכלו לשלם, מהלוואות ומתרומות של יהודים עשירים. מהתלמידים מי שלא יכול היה לשלם את אגרות בית הספר קיבל פטור ואפילו קיבל סיוע על מנת להשתתף בקורסים של בית הספר. את שכר של הבניין, עצי הסקה ומשכורות המורים שלא היה להם מקור פרנסה אחר, היה צריך לשלם מהכספים הלא רבים שנאספו והיו קיימים. המהנדס והמורה מרטין ברקוביץ ויתר על משכורתו בחודשים הראשונים, ומורים אחרים הסתפקו בשכר סמלי. לדברי אברהם הירש, שהיה מזכיר, מפקח וקופאי של בית הספר, מנהל בית הספר מרטין ברקוביץ שילם חלק לא מבוטל של חשבונות בית הספר מחשבונו הפרטי, כסף שהרוויח מהעבודה שעשה כמהנדס קודם לכניסת החוקים האנטישמיים.
עשרה ימים לאחר פתיחת הקורסים, המטה ברחוב סבסטופול של בית הספר נתפס ע"י השלטונות והשיעורים התחדשו בבניין שכור ברחוב מירצה וודה (Mircea Vodă) . הבניין לא היה מתאים והיה מקשה על כל מי שרצה להסב אותו למכון פוליטכני עם כיתות ומעבדות. בתחילת דרכו פעל בית הספר ברקוביץ עם שתי פקולטות: אלקטרומכניקה ובנייה. את קורסי ההכשרה הטכנית הוביל המנהל המהנדס מרטין ברקוביץ. מנהל אדמיניסטרטיבי היה עורך הדין מרצל ברקוביץ אחיו הבכור של מרטין. מהנדס הבניין פרופסור תאופיל רביצי (Teofil Revici) היה אחראי על קורסים של הבנייה יחד עם המהנדס אברהם רוזנצוויג אשר פוטר מתפקיד ניהולי בחברת הרכבות הרומנית.
פדגוג מבריק, מרטין ברקוביץ הצליח ליצור רוח צוות וסולידריות בקרב המורים של בית הספר. לאחר זמן קצר הוקמו גם קורסים לשרטוט טכני, אליהם התקבלו בוגרי תיכון, בהם הוכשרו תוך 10 עד 12 חודשים שרטטים טכניים הדרושים כל כך להכנת פרויקטים הנדסיים. עם חלוף הזמן גדל מספר הסטודנטים עם כאשר הגיעו יהודים ממקומות שונים ברומניה, מפלואישטי, מגורגיו ומערי מולדובה. הוקמו מדורי התמחות חדשים, ונשכרו מבנים נוספים שבהם פעלו מעבדות ובתי מלאכה עם איבזור פחות או יותר מתאים. בניין המפורסם ביותר שבית מלאכה שכן בו היה ממוקם ברחוב פאלאדה (Palade), במתחם בית ספר יהודי שליד בית כנסת קטן. בימינו שוכן במתחם הזה בשדרות דציה (DACIA) בניין גבוהה מטה המרכזי של חברת הדואר של רומניה. בית הספר הפטיש (Ciocanul) בקאלה דודשטי התאים לקורסים, עם מזכירות וקנצלריה של המורים. בו הוקמו סדנאות של בית הספר ברקוביץ והיו מעבדות לכימיה ומעבדה לטכנאות שיניים.
בשנת הלימודים 1941-1942 פעלו בבית הספר ברקוביץ שתי מגמות של קורסים. קורסים בעלי אופי אוניברסיטאי, אליהם התקבלו בוגרי שמונה כיתות לימודי תיכון ובעלי בגרות, בהם נלמדו המקצועות על פי התכניות האנליטיות של בית הספר הפוליטכני הממלכתי ושל בית הספר הגבוה לאדריכלות, שהיו מחולקים למדורים של אלקטרומכניקה, בניין, כימיה תעשייתית וארכיטקטורה. מגמה שניה של קורסים הייתה קורסים בינוניים שלאחר לימודיים תיכוניים ללא תעודת בגרות, אליהם התקבלו תלמידים שסיימו ארבע כיתות תיכון עיוני או תעשייתי, אשר חולקו למדורים של טכנאות שיניים, טקסטיל, אלקטרומכניקה, קונסטרוקציות וציור טכני ודקורטיבי.
עד כאן חלק השני בתולדות בית הספר הטכני של יהודי רומניה.
