מורשת יהודית ברומניה 01.12.2024
יוסף הורביץ גוברין היסטוריון רומני-יהודי ודיפלומט ישראלי
Marian Marom (מריאן מרום), 04.12.2024, 14:50
יוסף גוברין נולד ב-18 לדצמבר 1930 בצ'רנאוצי ברומניה. הוא נולד להורים יהודים דוד וצדקנית הורביץ. אמו היתה פעילה ציונית, בוגרת הסמינר העברי למורים ומורות בצ'רנאוצי ועסקה בקידום הוראת השפה העברית ולימודי היהדות בבתי ספר ברומניה. ילדותו של יוסף עברה עליו בעיר ידינץ (Edineț) שבחבל בסרביה שברומניה היום העיר נמצאת ברפובליקה מולדובה.
בשנת 1940 לקחה ברית המועצות את ידינץ יחד עם כל בסרביה וצפון בוקובינה. ימים אחדים לפני פלישת צבא גרמניה הנאצית וצבא רומניה תחת שלטונו של אנטונסקו, לאזור בו נכלל חבל בסרביה ב-22 ליוני 1941, יצאו יוסף גוברין ואמו לבקר קרובי משפחה בצ'רנאוצי. אביו נשאר בידינץ ועם פרוץ המלחמה נותק הקשר ביניהם. ביולי 1941, עם כיבוש כל אזור בוקובינה בידי הרומנים והגרמנים, נכלאו יוסף גוברין ואמו בגטו צ'רנאוצי. לאחר מכן גורשו יוסף גוברין עם אמו ושתי דודותיו לעיר מוגילב-פודולסקי שבטרנסניסטריה, אך לפני שהוכנסו למחנה הצליחו כל המשפחה לברוח. עם בריחתם קיבלו סיוע ממשפחה יהודית מקומית. בראשית 1942 חלה יוסף בטיפוס. באותה תקופה הסתתרו מפני שוטרים רומנים שגירשו יהודים לגטאות שבמזרח טרנסניסטריה והתפרנסו ממכירת סיגריות, אמו התפרנסה מהוראת עברית ודודותיו ממכירת חפצים.
במרץ 1944 שוחרר האזור בידי הצבא האדום. יוסף גוברין ואמו שבו לידינץ שם התוודעו למר גורלו של האב. האב דוד ניצל מרצח יהודי המקום בעזרת חייל רומני אך מיד לאחר מכן גורש לטרנסניסטריה. בדרכו שובץ ביחידת עבודה וכנראה נרצח במהלך עבודת הכפייה ומקום קבורתו לא נודע. לאחר מכן חזרו יוסף גוברין ואמו ל צ'רנאוצי שהיתה מסופחת לאוקראינה הסובייטית. במרץ 1946 חצו את הגבול לרומניה ובנובמבר עלו על ספינת המעפילים "כנסת ישראל" שהפליגה מנמל ביוגוסלביה. לאחר מאבק בנמל חיפה נעצרו מעפילי הספינה על ידי הבריטים, הושטו לקפריסין ונכלאו במחנות המעצר שהקימו שם הבריטים עבור המעפילים.
בסתיו 1947 עלו יוסף גוברין ואמו לארץ ישראל. הם שהו במחנה העולים בעתלית עד דצמבר 1947. האם השתלבה בהוראה בבית הספר "ויתקין" בתל אביב ויוסף עבד ולמד בבית ספר תיכון ערב. הוא נבחן בבחינות אקסטרניות בגימנסיה "הרצליה" בתל אביב, שירת בצה"ל והשתחרר בדרגת סמל. בשירות מילואים שימש קצין קישור לאו"ם בגולן ובסיני. יוסף גוברין למד תואר ראשון ומוסמך בהצטיינות וגם תואר דוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים, בתחום תולדות עם ישראל בעת החדשה וביחסים בינלאומיים.
יוסף גוברין היה נשוי לד"ר חנה גוברין, ביוכימאית ולזוג נולדו שני ילדים. יוסף גוברין פרסם כ-58 מאמרי מחקר על קהילות יהודיות בימינו, על האנטישמיות במזרח אירופה ועל יחסי החוץ של ישראל; 26 ערכים בכרך מילואים ג' של האנציקלופדיה העברית על יחסי ישראל עם ארצות מזרח ומרכז אירופה ועל מנהיגיהן.
יוסף גוברין הצטרף למשרד החוץ בשנת 1953 ועבד עד שנת1996. ובמסגרת זאת מילא תפקידים רבים במטה המשרד בישראל כגון עוזר ראשי במחלקה הכלכלית, מחלקת מזרח אירופה וקשרי תרבות, סגן מנהל מחלקת אמריקה הלטינית ומנהל המכון לתרבות, מנהל המחלקה למזרח אירופה, סגן מנהל כללי וראש האגף למזרח ולמרכז אירופה ולחבר המדינות העצמאיות. בחו"ל יוסף גוברין שירת בשגרירות ישראל באוסטרליה, היה מזכיר ראשון במוסקבה, יועץ בשגרירות בבואנוס איירס, שגריר ממונה ברומניה בשנים 1989-1985, באוסטריה, בסלובניה ובסלובקיה וראש משלחת ישראל למוסדות האו"ם בווינה. תפקידו האחרון במשרד החוץ בירושלים היה סמנכ"ל למזרח ולמרכז אירופה.
ב-1996 פרש יוסף גוברין לגמלאות ממשרד החוץ. מאז נמנה על עמיתי המחקר במכון דייוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית וגם במכון טרומן. בגמלאות פרסם שישה ספרי מחקר ומאמרים על קשרי החוץ של ישראל וזכה בפרסים על יצירתו האקדמית, ביניהם פרס ראש הממשלה, על ספרו "יחסי ישראל ברית המועצות מעת חידוש היחסים בשנת 1953 עד ניתוקם מחדש בשנת 1967". בין יתר פעילותו הציבורית היה גוברין במשך למעלה מעשור חבר הוועדה לציון חסידי אומות העולם ביד ושם. במאמר שפרסם בשנת 2019 יוסף גוברין צידד בחינוך ללאומיות ישראלית שהיא משולבת בערכים חינוכיים כלל-אנושיים, כזאת שתוחמת את עצמה בצורה מאוזנת ושאינה גולשת ללאומיות שוביניסטית.
יוסף הורביץ גוברין הלך לעולמו ב-6 ליוני 2021 בגיל 90 והותיר אחריו בן ובת וארבעה נכדים.
