אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 19.11.2017
אליעזר הילל בכור מנוח
Felicia Waldman, 24.11.2017, 17:18
אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 19.11.2017
אליעזר הילל בכור מנוח (1795-1862)
אנו ממשיכים את הסדרה על אישיים יהודיים ששיחקו תפקיד חשוב בהיסטוריה של רומניה עם אליעזר הילל בכור מנוח, עליו יודעים ממצבתו שהייתה בבית-העלמין מרחוב סבסטופול בבוקרשט שנהרס על-ידי אנשי הימין הקיצוני בשנת 1941, שהוא נולד בשנת 1795, אמנם לא יודעים באיזה מקום.
כמו סולומון חלפון, הוא היה אחד מהמלווים הספרדים הגדולים הראשונים שהתיישבו בבוקרשט (עד אז, החלפנים ליוו כסף מרחוק, מקושטא). בן למשפחה של סוחרים ובנקאים בעלי קשרים בבירות האירופיות, הילל מנוח היה נציגו האישי של הסולטאן בנסיכויות הרומניות (ואלאכיה ומולדובה), דבר שלא הפריע לו להיות גם ראש הקהילה היהודית הספרדית של בוקרשט. הוא שמר על יחסים טובים עם הרשויות, דבר שהתיר לו להגן גם על ענייני הקהילה היהודית האשכנזית. עד כמה שפעילותו של הילל מנוח הייתה חשובה מוכיחות לנו תעודות רבות מן התקופה ההיא, מהן מבינים שלמעשה, בתקופת 1825-1850 ואף אחריה הוא היה המלווה בריבית החשוב ביותר בשתי הנסיכויות הרומניות. כמו כל המלווים בריבית הגדולים, הילל מנוח עסק גם במסחר והיה אחד מבעלי הבתים הראשוניים לייבוא וייצוא. אמנם הילל מנוח לא תרם רק לכלכלת המדינה, אלא גם לשיפור מצבה המדינית. כך למשל, אחרי מַהְפֵּכָת 1848, בצו של הממשלה הזמנית למינויים במועצת היער בוקרשט, בין האנשים המומלצים להיות חברים במועצה מופיע גם שמו של הילל בכור מנוח.
את שמו מופיע גם בין חותמי הפרוטוקול של ישיבת נכבדי ואלאכיה שהכריזו על אמון בתוכן נאומו של סולימאן פאשה והכירו בהנהגה החדשה של המדינה. וכאשר נעצר בחשד שעזר למהפכנים (מה שלא היה רחוק מהאמת), לעזרתו קם חתנו יוסף חלפון, ששילם בשבילו את הערבות עד שזוכה מכל אשמה. ואחרי 1848, כאשר מתחילות פניות למען הקמת בנק לאומי להוצאה וניכוי, בין חותמי הפניות הרבות אל נסיכים ביעד זה בשנת 1857 היה גם הילל מנוח. מעמדו המיוחד אינו הוכח רק על-ידי כך שהיה גר במרכז של עיר הבירה והיו לו סוסים ומשרתים ואף נשא בתואר "מלווה ראשי", אלא גם מפני שהחל משנת 1840 מבלה זמן רב בעיר וינה, בהיותו גם נתין אוסטרי. לא במקרה, בשנת 1853 מנוח הוכתר על-ידי הקיסר האוסטרי עם "צלב-הזהב לשרות נאמנ", אחרי שקודם קיבל את אות ההצטיינות מזהב על-שם "ולדימיר" מקיסר רוסיה ואת אות ההצטיינות "ניסן איפטיחאר" מהסולטאן. הילל מנוח היה גם מצנה, תורם כסף בתחום התרבות. בין היתר, הוא מימן את פרסום ספרים, עוד בהיותו צעיר.
ידוע שבשנת 1840 הילל מנוח עזר לאברהם פאלאגי להוציא לאור חלק חשוב מכתבי-היד של אביו, הרב חיים פאלאגי. בשנת 1869, 7 שנים אחרי שאביהם הלך לעולמו, שני בניו של הילל מנוח, עמנואל ויצחק, הקימו לזכרו קרו ציבורית שיסדה קרן מלגות על-שם "הילל", ראשונה מסוג זה שהוענקה פעם לאוניברסיטת בוקרשט, שהתחילה עם 100,000 לאי זהב, הגיעה ל-270,000 לאי זהב בשנות 1893 ול-448,000 לאי זהב בשנת 1927. בין חתני הפרס ומקבלי המלגות היו אישיים חשובים. פעמים רבות, הפרסים והמלגות על-שם "הילל" חוברו לפרסים ולמלגות מקרן "יוסף חלפון". הילל מנוח מת בשנת 1862 בבוקרשט.
תרגום מאת לוסיאן זאב הרשקוביץ