אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 04.03.2018
אישים יהודיים והשפעתם על רומניה 04.03.2018
Felicia Waldman, 10.03.2018, 11:04
שמעון בנבנישטי (1870-1943)
ממשיכים את הסדרה על אישיים יהודיים שמילאו תפקיד חשוב בהיסטוריה של רומניה עם המוציא לאור ומוכר-הספרים שמעון בנבנישטי.
בנבנישטי נולד בעיר קראיובה בשנת 1870, במשפחה של מוצאים לאור ומוכרי-ספרים מפורסמים. הוא התחיל לעבוד בתור מתלמד בחנות-הספרים של המשפחה בעיר מולדתו, אמנם מאוחר יותר עבר לבוקרשט, שם עבד בהוצאת הספרים "אלקאלאי", עד שהצליח להקים הוצאת ספרים משלו, "אנקורה" (=העוגן). אלכסנדרו מירודן מזכיר שבנבנישטי היה אהוב על-ידי כל האנשים, היות שנחשב גיבור חיובי של עולמם של מוכרי-הספרים, היות שתמך בהצלחות ספרותיות רבות, שהמפורסמות ביותר הן אלה של ליביו רבריאנו ושל אאוגן לובינסקו.
בנבנישטי עזר לרבריאנו לפרסם את סיפוריו הראשונים בקובץ ששמו "פראמנטארי" (=התלבטויות) בהוצאת הספרים של סבסטיאן בורנמיסה בעיר אוראשטיא בשנת 1912 ואת הרומן הראשון שלו, "יון" בהוצאת הספרים אלקאלאי בשנת 1920. היות שהספר היה גדול (600 עמודים) ויקר (23 לאי, בתקופה בה ספרים עלו 5 עד 10 לאי), בנבנישטי לקח על עצמו את הסיכון של פרסומו ואף נתן מקדמה למחבר.
ההיסטוריה הוכיחה שהיה לו חוש. בשביל אאוגן לובינסקו, לבנבישטי היה רפיון של ממש, דבר שגרם לו לסבסד את הסדרה הראשונה של כתב-העת "סבורטורול" (=המעופף) ולפרסם את יצירותיהם של אחדים מבין האנשים שהיו בחסותו: הורטנסיה פפדאט-בנגסקו, קאמיל פטרסקו, גאוגה בקוביה ואחרים. הנה מה מספר יצחק פלץ בזכרונותיו הספרותיים: "לובינסקו המליץ על הרומן שלי, <<ויאצה קו חאז שי פארא א נומיטולוי סטאן>> (=חייו עם לצון ובלי לצון של המכונה סטאן) למוציא לאור בנבנישטי, שפרסם אותו.
את בנבנישטי, המו"ל, הכרתי. היה שותף בבעלות על בית אלקאלאי והוכיח את עצמו בתור מעריך גדול, מתלהב, של הספרות הרומנית בכלל, ושל לובינסקו בפרט. הוא הוציא לאור כתובים של סופרים בני זמנו בלי להתחשב בהוצאות הכספיות שלו. הוא הפסיד את כספו בגלל רצונו לקדם ספרים טובים, אמנם פחות מקובלים על-ידי הציבור הרחב. הוא לא הלך בדרכם של מוצאים לאור כאילו, בסגנונו של איגנאץ הרץ. הוא היה חולם.
מעריץ גדול של אאוגן לובינסקו, בנבנישטי ביקש לפני מותו שיקבר עם ספריו של המבקר הנ"ל, שנשאו הקדשות משבחות בשבילו. השתתפתי בלוויה שלו (אמרתי דברי הספד) וגיליתי שבני משפחתו כיבדו את רצונו: בקיברו שמו גם את ספריו של לובינסקו שיצאו לאור עד אז. בישיבה של החוג הספרותי <<סבורטורול>> (=המעופף), לובינסקו ראה את עצמו חייב לעשות פרוש רחב לספר שלי. אותו רומן שלי זכה גם בערכת הביקורת הספרותית גם בערכה מטעם הקוראים. הייתי נותן להוצאת הספרים של בנבנישטי גם יצירות אחרות — אך אהב ספרות אמתי זה לא הצליח לעמוד בפני המשבר הכלכלי וסגר את העסק.
בזיכרוני נשארה דמותו של אדם ישר, בעל אופי — הייתי אומר — שנתן למילה הכתובה את הסמליות הגבוה ביותר". שמעון בנבנישטי הלך לעולמו בבוקרשט בשנת 1943 והותר אחריו שני בנים: פליקס בנבנישאי, שהקים את הוצאת הספרים "ביכורים" ומישו בנבנישטי, עורך-דין, נשיא ההסתדרות הציונית בשנים הקשות של מלחמת העולם השניה.
בזיכרוני נשארה דמותו של אדם ישר, בעל אופי — הייתי אומר — שנתן למילה הכתובה את הסמליות הגבוה ביותר". שמעון בנבנישטי הלך לעולמו בבוקרשט בשנת 1943 והותר אחריו שני בנים: פליקס בנבנישאי, שהקים את הוצאת הספרים "ביכורים" ומישו בנבנישטי, עורך-דין, נשיא ההסתדרות הציונית בשנים הקשות של מלחמת העולם השניה.
