תיירות תרבות: פינוק באמצעות מורשת
בשנים האחרונות גבר העניין בבתי האצולה הישנים ברומניה.
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 28.03.2023, 13:31
בשנים האחרונות גבר העניין בבתי האצולה הישנים ברומניה. בין אם מדובר במספר ההולך וגדל של סקרנים שעוברים בכפרים בחיפוש אחר אחוזות ישנות, ובין אם אלו יזמים שמתחילים את ההרפתקה של השבתם של מבנים כאלה ליופיים הקודם, ניתן לראות מגמה הולכת וגדלה של גילוי מחדש של טירות ובתי אצולה חוץ-עירוניים. לרומניה יש יתרון גדול מאוד בשוק המורשת התרבותית הבנויה, במיוחד בהגדרת ההקשר שלה, לדבריה של אלינה קיצודיאן (Alina Chiciudean), נשיאת אגודת ARCHÉ.
"יש לנו נופים טבעיים ובעלי מרכיבים אנתרופיים ייחודיים לחלוטין. התיירים שאנו פוגשים נכנסים לקטגוריית התיירים שמחפשים משהו יותר מאשר אטרקציות – כוכב. אם היינו סוכנות נסיעות סטנדרטית, סביר להניח שהיינו מבקרים בבוקרשט, יוצאים לטיול של יום איפשהו לעמק פרהובה (Prahova), מסמנים וי על טירת בראן (Castelul Bran), טירת פלש (Castelul Peleș) ואולי על דלתת הדנובה, אם הזמן יאפשר. אך אנו מציעים חוויות אותנטיות, במובן זה שאם היינו עוברים את כל הדרך מבוקרשט לצפון, היינו עוצרים במתחם קנטקוזינו (Domeniul Cantacuzino), מפלורשטי (Florești). מתחם מרשים זה, הממוקם ליד העיר פלויישי (Ploiești), פרוש על פני 150 הקטארים, הוא פארק ציד לשעבר, כעת פארק לטיולים, שמכיל בניין ראשי ונספחים. שם לא נבקר רק את המקום ולא נסתובב סתם במתחם היפה הזה. התייר פוגש את חברי הקהילה המקומית, ילדים וצעירים מהקומונה המגיעים מדי שבוע כאשר מוצעת להם פעילות על ידי הקרן שמנהלת את המתחם וכך יוכל לגלות את רומניה האמיתית ויהנה מרעננות רעיונותיהם של אלה שגרו בכפר כל חייהם ושיש להם חיבור אחר עם הטבע, זווית אחרת של ראיית הדברים. זו נראית לי החוויה התיירותית הכי יפה ובונה. ישנם מצבים רבים שבהם בעצם מבקשים ממני חוויות כאלה, בעיקר על ידי השותפים שיש לנו באירופה".
בצפון-מזרח רומניה, במחוז יאשי (Iași), נמצאת הקומונה ציבנשטי (Țibănești). כאן מתבלט מונומנט אדריכלי שנבנה בתחילת המאה ה-19. הוא נבנה על ידי משפחת האצילים קרפ (Carp), שמקורה במדינות הבלטיות ואשר התמקמה באדמות אלה במאה ה-16. זהו מקום נוסף שבו הידע על המורשת שזור בגיחה אל היקום המרתק של אמני מלאכת היד המקומיים. אלינה קיצודיאן, נשיאת אגודת ARCHÉ:
"שם, מדי שנה, שותפינו וחברינו מארגנים אירועים, עורכים בית ספר קיץ ומקיימים תכנית רב-שנתית שלמה בשם: "אנו מכים בברזל באחוזה". אם היינו הולכים לשם, סביר להניח שהיינו פוגשים אומני מלאכה שממש עובדים ומשתתפים בחוויה המלאה. זוהי חוויה שבה רואים את בעל המלאכה בבית המלאכה שלו, ואז מתמזל מזלכם לראות שאלמנטים משם משתלבים אט אט בתהליך השיקום של המבנה שהוא מונומנט היסטורי. בקפיצה מחלק אחד של רומניה לאחר, לדרום טרנסילבניה, באפוש (Apoș), עבור תיירים המגיעים כמשפחה, הילד יוכל לכתוב יפה את שמו אפילו בעצמו על אריח המיוצר על ידי בעל מלאכה מסורתי. יש לנו שפע של אפשרויות. הדבר החשוב הוא לחפש פעילות מסוג זה, שזוכה להערכה רבה הולכת וגדלה. דרך קשת הזמן בין אלה שתמיד חיו כך לבין החיים העכשוויים, יכולים לצאת דברים ממש יפים ובונים, במיוחד עבור הדור הצעיר".
אגודת ARCHÉ היא ארגון לא ממשלתי, ללא מטרות רווח, המבצע פעילויות מחקר, שימור, שיפור וקידום המורשת התרבותית. במסגרת הארגון הזה פותחה התוכנית היחידה לגילוי מחדש של הטירות הפחות מוכרות ברומניה: Castle Break. זה היה לפני עשר שנים. נכון לעכשיו, סוכנויות נסיעות גדולות מנסות לשלב את המונומנטים הללו, שחלקם נגישים, בחבילות שהן מציעות ללקוחותיהן. מעבר לכך, גם פרופיל התייר השתנה עם הזמן, לדבריה של אלינה קיצודיאן, נשיאת אגודת ARCHÉ.
"מה שניתן להבחין בו, לפחות אחרי תקופת המגיפה, הוא שאנשים כבר לא מחפשים תגלית אסתטית בלבד, אלא רוצים להשאיר את חותמם על המקום היפה אליו הם מגיעים. בשנה שעברה, אפילו לפני שנתיים, הצענו יוזמות רבות שבאמצעותן יוכל התייר להפוך לגנן לאחר צהריים אחד, לאחר קבלת האישורים הנדרשים. העבודות בגינה היסטורית לא יכולות להיעשות על ידי כל אחד, ולכן החוויה יקרה על אחת כמה וכמה, בהתחשב בכך שעומדים בכל הנהלים והכללים החלים. לכן, בסתיו ובאביב אנחנו שותלים, מנקים את הגינה ויודעים שהנוכחות שלנו והביקור שלנו נשארים שם ונמשכים. זהו היופי של המורשת. ברגע שאתם מגיעים למקום כזה אתם מבינים שמאחורי המקום עומדות מאות שנים של עבודה, של עבודה שנעשתה לאט לאט, כדי להגיע למה שהמתחם או המונומנט המדובר הוא כעת. אז יש לנו תיירות של מעורבות, ותיירים זרים מחפשים אותה. הם רגילים להשתתף, לנהל חיים פעילים למדי. הם אנשים צעירים, בשיאם, ואז, אנו מנסים בתורנו להציע חוויות סטנדרטיות כאלה ברומניה, אך, מרבית הפעמים, לפי תיאום מראש. יש לנו צוות בינתחומי, אדריכלים, היסטוריונים, היסטוריונים של אמנות, אנשי תקשורת, כל המקצועות הקשורים למורשת תרבות. נוכל להצטרף אליהם ולשמוע סיפורים אמיתיים, לא רק מעשיות או אגדות של המקום. התיירים ילמדו משהו ויאכלו ישירות מהחקלאי שבקירבתנו או במסעדה המקומית. עובדים קצת בגינה, באוויר הפתוח. כמובן, יהיו תמונות יפות, אך החוויה היא שלמה".
תוך דיבור על תגובת התיירים בעזיבתם את רומניה, אלינה קיצודיאן, נשיאת אגודת ARCHÉ, נזכרת בהנאה בפרויקט פיתוח מקצועי לצעירים שבחרו בעבודות ספציפיות למורשת עבור הקריירה שלהם. לאחר מכן ליוותה קבוצה מממלכת ארצות השפלה בביקור במרכז בוקרשט.
"הביקור לא הודרך על ידי מישהו שמתמחה אך ורק בהדרכת תיירים, אלא על ידי אחד מעמיתינו, אדריכל, עם התמחות בכתיבה יוצרת בלונדון. הם לא יכלו לתאר לעצמם שלבוקרשט יש כל כך הרבה מה להציע. התערובת של סגנונות, תרבויות, אדיבות האנשים שהציעו הסברים מרכיבים סוג של חוויה שמשאירה את חותמה על האדם כשהוא מגיע לרומניה. הוא מאוד מופתע לטובה ממה שהוא מוצא ואולי זה היופי של רומניה ושל מקומותיה, כולל עיר הבירה. העובדה שזה יכול להפתיע, היא כי לא ניתן להבין בדיוק מאתרי האינטרנט מה מחכה לתייר. אולי אפילו מהתוכנית שאנו עושים ביחד לא ברור במיוחד מה אפשר למצוא שם. ליתר דיוק, ברור שצריכים לבוא בראש פתוח ולתת לעצמנו להיות מופתעים".
בשטחה של רומניה, נמצאים כיום בשימור כאלף בתי מגורים חוץ-עירוניים לשעבר של האליטות המקומיות, מהמאה ה-16 ועד למחצית הראשונה של המאה ה-20. חלקם שוחזרו, חלקם במצב רע, ואחרים מושא לתביעות בין יורשים. בערים קיימות גם טירות, שבחלקן פועלים מוזיאונים או מקיימים אירועים שונים.
