המרכזים הקהילתיים היהודיים ברומניה מארגנים מהדורות מקוונות של תכנית תרבות
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 19.04.2020, 11:23
ב- 12 באפריל אירגן המרכז הקהילתי היהודיJCC אורדיאה שבצפון-מערב, מהדורה מקוונת של תכנית קשת השישה עשר, שבמהלכה התקיים דיאלוג על חיי קהילה, על תרבות ודת, אך גם כיצד משפיעה מגיפת קוביד- 19. עורכת הדין חנה ברגר הציגה מדריך מידע משפטי למצב חירום, שהבהיר סוגיות הנוגעות ל: אבטלה טכנית; קצבאות הניתנות לפרילנסרים – אנשים מורשים (PFA), לעסקים משפחתיים וכו ; היא דברה על תעודות חירום שהממשלה הרומני משחרר במהלך המשבר לחברות המסחריות; היא דברה גם על דחיית תשלומי החזרת הלוואות בנקיות ועל פעילות שיפוטית בתקופה זו.
שבוע לפני, JCC טימישוארה (מערב) שידר, גם כחלק מתוכנית קשת השישה עשר, ראיון מקוון עם שני אישים יוצאי דופן של טימישוארה, לאדיסלאו רוט, מנצח ומלחין, ואיאן הולנדר, המנהל הותיק ביותר של האופרה הממלכתית מווינה.
המנהל הראשון לשעבר של האופרה הלאומית הרומנית בטימישוארה, לאדיסלאו רות נולד ב -4 ביולי 1920, לפני 100 שנים, בסאטו מארה. הוא נכלא בשנת 1944 עם הוריו בגטו באורדאה, שם גורשו למחנה ההשמדה באושוויץ. לאחר הגעתם למחנה, אמו הועברה ישירות לתאי הגזים. מאושוויץ, הוא ואביו הגיעו למחנות עבודה האוסטריים, משם הוא שוחרר על ידי צבא ארה"ב. רות המשיך בלימודיו המוזיקליים באקדמיה למוזיקה בבודפשט, שם הפך למלחין ולמנצח על תזמורות של מוזיקה קלאסית. ב1947 הוא עבר לבית האופרה של טימישוארה, ובשנת 1958 עלה לישראל. בתל אביב הוא היה מנצח, ומשם עבר לאופרה של מקסיקו סיטי.
איואן הולנדר נולד בשנת 1935, במשפחה ממוצא יהודי, בטימישוארה. בצעירותו הוא עבד כעובד פשוט עד שהצליח להתקבל לפוליטכניקה משם הוא גורש במהלך המרד האנטי-קומוניסטי של סטודנטים מטימישוארה. בשנת 1959 הוא עזב את רומניה והתיישב עם משפחתו בווינה. שם הוא למד בקונסרבטוריון למוזיקה. ב1992, הוא נבחר לדירקטור ונכון לעכשיו הוא עדיין מכהן כהמנהל הותיק ביותר בתולדות המוסד. יואנה ניצסקו שאלה את מר הולנדר על מגפת קוביד -19, אך גם על האמנים שפגש.
INSERT HOLANDER: זה דבר שאף אחד בעולם לא חווה מעולם. זה משהו ייחודי, רע, זו קטסטרופה כלכלית ופיננסית; כל מה שהיה לנו, וכל מה שנבנה, וכל מה שנעשה מוטל בספק. אבל קודם כל עלינו לשרוד את המגיפה הזו. ההקבלות שרבים מאיתנו מבצעים למלחמת העולם השנייה שגויות לחלוטין, אין טעם לדון, מדובר בשני דברים שונים זה מזה. המגפה הזו זה משהו חדש ורע. היא גורמת לקריסת האנושות כולה. זה אולי הדבר היחיד בתולדות האנושות שמאחד את כולנו. בשנת 1947 הייתי בן 12 כשנפתחה האופרה של טימישוארה. כשאני חושב על טימישוארה, אני חושב על האמנים של אותה תקופה. אם אנחנו מדברים על אמנים רומנים , ראשית עלי לנקוב בשם DORA MASSINI, אשתו של המנצח MASSINI, שמילאה תפקיד חשוב באופרה הלאומית בבוקרשט. DORA MASSINI, יהודיה משלנו, מטימישוארה, נחשבה למבצעת הגדולה ביותר של טוסקה, מפוציני. בתקופת השלטון הלגיונרי ותקופת מרשל אנטונסקו, השליט הפשיסטי של רומניה בשנות הארבעים, דורה מאסיני הודחה מהאופרה ולא הורשתה לשיר.
בנה, BOB MASSINI, עזב לישראל והפך לבמאי. כרגע יש הרבה זמרים רומנים בחו"ל. באופרה של וינה היו לי 7 סולנים מרומניה, מטימישוארה. באופרה של דיסלדורף מופיעה המצו-סופרן ZAHARIA, מטימישוארה. רמונה זהריה, או אניטה הרטיג ממארמור. המערב מלא בזמרים רומנים. רבים מנגנים בתזמורת. זאת מכיוון שבתקופה הקומוניסטית, בוגרי בתי הספר למוזיקה ברומניה הוכשרו בצורה יוצאת דופן והם כשרוניים ביותר.
