המוזיאון הראשון להיסטוריה יהודית בקלוז
Marco M Katz (מרקו מ כץ), 16.08.2020, 15:57
מה נוכל לגלות במוזיאון תוכלו לגלות בראיון של DOINA BORGOVAN מרדיו קלוז שדברה עם DAN CRAIOVEANU , ממקימי "מוזאון". מה הרעיון שממנו התחלתם ואיך הצלחת להקים את המוזיאון הזה?
באופן עקרוני הרעיון הבסיסי היה שלתרבות זו, לתרבות היהודית הייתה השפעה רבה על עירנו בהיסטוריה. אנחנו מדברים עם הרבה אנשים ואתה מבין שאנשים מסוימים אפילו לא יודעים שהייתה קהילה יהודית חשובה בעיר לפני המלחמה. אבל אם אתה מסתובב בעיר אתה מסתכל שמאלה, ימינה, אתה רואה כל מיני דברים שלמעשה קשורים לתרבות הזו. חשבנו שיהיה חשוב מאוד שיהיה מקום בו ניתן יהיה להציג את הדברים האלה.
איך הקמת את המוזיאון בפועל ?, שאלנו את DAN CRAIOVEANU
היתה סדרת אירועים, אני לא יכול להגיד שכל הדברים היו בהכרח בשליטתנו, כלומר גילינו דברים תוך כדי הקמת המוזאון: מצאנו מקום במרתף של בניין ליד הבית של MATEI CORVIN, בשטח של כ -250 מ"ר. נראה לי מתאים. אחרי זה, כמובן, היינו צריכים למצוא את הכספים הדרושים להקמה ולכל עבודות הבנייה והסידור. זה לקח כשנה וחצי מהרעיון עד שהצלחנו לפתוח. היתה דחייה בגלל המגיפה. עכשיו אני אומר שזה סוף סוף הזמן הנכון.
מה אנו רואים במוזיאון? מה אנו מגלים? מה ההיסטוריה של הקהילה היהודית בקלוז ?
באופן עקרוני הסיפור שאנו מספרים במוזאון זה מתחיל אי שם בשנות ה- 1900. זהו מבוא על האזורים מהם הגיעו היהודים, שעברו לטרנסילבניה ממקומות אחרים באירופה, כשהם הביאו איתם בית שלם: בית יהודי ישן עם חפצי פולחן, חפצים הקשורים להגשת אוכל, כמה חפצים בסיסיים. לאחר מכן אנו עוברים לאזור המחובר לבית הכנסת העתיק ביותר בקלוז , אנו מציגים כמה רפרודוקציות זעירות של בית החולים היהודי, של בית קולנוע בו עבד מפיק קולנוע יהודי, IANOVICI, בתחילת המאה שעברה, בתקופה בה התחילו ליצור סרטים בהוליווד, וכשבקלוז היה מפיק שהפיק סרט אילם. ואז, עם תחילתה של התקופה עם האנטישמיות, אנו עוברים לגטו, לגירוש, לשואה. ישנם שלושה סיפורים שונים, שלושה אירועים שונים מהשואה, שהם איכשהו מייצגים את סיפור מרבית היהודים בקלוז .
ואזאנו מגיעים לאזור של לידה מחדש, של ניסיון לחזור לשגרה.
האם מצאת ניצולי שואה מוכנים לדבר ולהשתתף בפרויקט? ", שאל עמיתנו דן קריוביאנו
יש הדרכת שמע שכוללת 3 סיפורים אישיים, של אנשים פשוטים שחיו בקלוז וחוו אירועים אלה בדרכים שונות. כל השלושה שרדו והסיפורים שתוכלו לשמוע ולראות במוזיאון הם למעשה שחזורים של חייהם של האנשים האלה על בסיס חומר שכולל למעלה מ- 200 מסמכים, מכתבים, זיכרונות כתובים, חפצים אישיים, עדויות של אלה שהכירו אותם. . זו רפרודוקציה של חייהם של הדמויות הללו: השחקנים מספרים בגוף ראשון מה קרה להם ואיך הם חיו.
