סיכום אירועי פנים לשנת 2017
סיכום אירועי פנים לשנת 2017
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 11.01.2018, 16:43
יכום אירועי פנים לשנת 2017
שתי ממשלות, אותו הרוב, אובססיה אחת — מערכת המשפט
שנת 2017 היתה שנת כניסתה לשלטון של קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE) בראשותו של סורין גרינדאנו (Sorin Grindeanu), אך גם שנת הדחתו באמצעות הצעת אי־אמון. הצעה זו התקבלה באותו הרוב, כעונש בגין אי־ציותו הפוליטי של ראש הממשלה לאיש המפתח במפלגה הסוציאל דמוקרטית — ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea). מקומו של גרינדאנו נלקח במחצית השנייה של השנה על־ידי מיהיי טודוסה (Mihai Tudose). בינואר, הנשיא קלאוס יוהאניס אמר לחברי הקבינט של גרינדאנו: אני מחכה שתעשו כל שביכולתכם על־מנת לתמוך במערכת משפט עצמאית ברומניה. תחושה מוקדמת. הממשלה למעשה חונכת את כהונתה עם הצו המפורסם שפוטר חלקית מעונש בגין ניצול כוח לרעה, כך שבדרך מקרה או לא, היה הופך לחפים מפשע מספר פוליטיקאים שנחקרו על־ידי תובעי הפרקליטות למלחמה בשחיתות. היה זה גם המקרה של ליביו דרגנאה. אולם לא איחרו לבוא הגדולות שבמחאות הפוסטקומוניסטיות, בעד מערכת המשפט ונגד המפלגה הסוציאל דמוקרטית. הצו בוטל ויוזמו, פלורין יורדקה (Florin Iordache), היעד המועדף לסרקזם מצד המפגינים, מתפטר מראשות משרד המשפטים. גרינדאנו הולך, טודוסה בא, והקרב על מערכת המשפט עובר לבית המחוקקים, עם אותו יורדקה בחזית. זמן קצר לפני חגי החורף, הרוב בקואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), החסינה למחאות הכמעט יומיות, מאמצת, עם מעורבותו הרחבה של האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR), חבילה של חוקים בנוגע למעמדם של תובעים ושופטים, לארגון מערכת המשפט ולמועצת השופטים העליונה. זהו אולי הליך החקיקה המהיר והשנוי ביותר במחלוקת בתולדות הפרלמנט הרומני. באמצעות מאמצים כבירים הקואליציה מנטרלת את אופוזיציית הימין, מתעלמת מחששותיהם של שותפיה של רומניה, וגם מהביקורת המעמיקה שנמתחה על החוקים על־ידי המוסדות החשובים ביותר בתחום ועל־ידי איגודי התובעים והשופטים. במהלך חסר תקדים, שופטים מבוקרשט ומערים אחרות עמדו במדרגות בתי־הדין כדי להביע את מחאתם. שגרירויות משבע מדינות באיחוד האירופי הביעו את דאגתן בנוגע לסיכון כי החוקים החדשים עלולים לפגוע בעצמאותה של מערכת המשפט ובמלחמה בשחיתות. בית המשפט הגבוה לצדק והמפלגה הלאומית הליברלית מתנגדים לחלק מחבילת חוקים זו בטענה כי הם נוגדים את החוקה. ההוראות השנויות ביותר במחלוקת דנות באחריות התובעים והשופטים במקרים של שגיאות שיפוטיות, הגבלת תפקידו של הנשיא במינוי התובע הכללי וראשי הפרקליטויות הראשיות והקמת מדור מיוחד לחקירות תובעים ושופטים. הקואליציה מגוננת על החוקים בטענה כי הם משליטים סדר במערכת המשפט ומצמצמים מקרי ניצול כוח לרעה.
שכר, משק, מיסוי
לאחר שהובטח על־ידי המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) במסע הבחירות של 2016, חוק השכר האחיד במגזר הציבורי הופך למציאות באמצע השנה. חוק זה אשר קודם על־ידי יוזמיו כאמצעי להביא סדר למערכת השכר אשר שלטה באופן כאוטי במשך שנים במגזר הציבורי, קיבל ביקורת עם זאת מצד הסתדרויות עובדים מסוימות כי לא השיג את אחת המטרות העיקריות, כלומר למנוע פערים בשכר בקרב עובדי המדינה. חוק זה מספק גם עלייה משמעותית בהכנסות במגזר הציבורי. הסיכון לחוסר איזון גדול בתקציב הוא גבוה והפיתרון שקבעה הממשלה הוא העברת חובת תשלום רוב ההפרשות הסוציאליות מהמעסיקים אל העובדים. התוצאה: ההכנסות הריאליות של עובדי המדינה יגדלו — במידה ויגדלו — רק באחוזים בודדים, ובמקרה של עובדים במגזר הפרטי הן יקטנו, במידה והמעסיקים לא יעלו את שכר הברוטו כדי לכסות על הגידול בהפרשות הסוציאליות. למעט הממשלה, כולם — מעובדים למעסיקים — מותחים ביקורת על מה שמכונה מהפכת המיסוי. ראשי העיר אינם מרוצים, מפני שחוק המיסוי החדש מפחית את מס ההכנסה, מה שמביא להפחתת התקציב המקומי. הדיון סביב השכר והשינויים במיסוי חופף לדיון רחב יותר בדבר צמיכה כלכלית של כ-6% שמציבה את רומניה בחזית האיחוד האירופי בתחום זה. עם זאת, קיים חשש בקרב מומחים בנושא כי צמיחה כלכלית המונעת בעיקר על־ידי צריכה של מוצרים מיובאים אינה בריאה וטוענים כי יש לתמוך בה בהשקעות ציבוריות.
מותו של המלך מיהיי
ב-5 לדצמבר, המלך מיהיי הראשון, אחרון מלכי רומניה, הלך לעולמו, בשוויץ, בגיל 96. הוא הובא לרומניה, וב-16 לדצמבר הובא למנוחות, בטקס קבורה לאומי בו השתתפו נציגי בתי המלוכה הגדולים באירופה, במקום הקבורה המלכותי בקורטאה דה ארגש (Curtea de Argeș) בדרום, לצד המלכה אנה, אשר הלכה לעולמה שנה קודם ובקרבת אבותיו, המלכים קרול הראשון, פרדיננד וקרול השני. עשרות אלפי אנשים חלפו על פני ארון קבורתו של המלך, כאות הוקרה לאישיות היסטורית למופת בשל מסירותו אשר נותרה בעינה למדינה. כצופים בעל כורחם של השירות הציבורי המוצע על־ידי פוליטיקאים חסרי מוסר ויכולת, אזרחי רומניה מבינים כי יחד עם מותו של המלך, חלה ירידה דרמטית בכבודה של רומניה ומסיבה זו לא ניתן להשיב את האובדן.
2017 היתה שנה מסובכת. השמאל משל בשם הרוב, הדומם כרגע, אשר הצביע בעדו ב-2016, ושפעל תמיד כאשר הצעדים שקודמו על־ידי השמאל, במיוחד בתחום מערכת המשפט, עוררו מחאה נמרצת ברחובות, מצד האופוזיציה ומצד הנשיא, מצד המוסדות הנוגעים בדבר ומצד שותפיה העיקריים של רומניה. פרשנים עצמאיים הביעו את דעתם שוב, ב-2017, בנוגע לחוסר השקיפות הגובלת בניצול כוח לרעה, שבה הרוב הפוליטי בבית המחוקקים קידם את הצעות החוק. גסות והעלבות הפכו לכלי חקיקה בלתי רשמיים. הפרלמנט נותר, ב-2017, המוסד הממשלתי הבלתי אמין והבלתי אהוד במדינה. התחזית ל-2018 אינה פשוטה יותר. אותם הפרשנים מעריכים, כי לאחר שהטו את חוקי מערכת המשפט כלפי שליטה פוליטית על הרשות השופטת, נציגי הממשלה ינסו לבצע שינויים בחוק העונשין ובהליכים אשר יפגעו ביכולתם של אנשי החוק להילחם ביעילות בפשעים. האם 2018 תהיה שנת הפקרות עבור רומניה? קרוב לוודאי שלא. זו תהיה עם זאת שנתה הראשונה של רומניה ללא מלך.
