האירוע המרכזי 8-14.04.2019
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס ערך בימים חמישי ושישי התייעצויות עם מפלגות הפרלמנט בנושא משאל העם בנוגע למערכת המשפט, ב־26 במאי, בו־זמנית עם הבחירות לפרלמנט האירופי. נשיא רומניה מסר לאחר הדיונים, ביום חמישי, עם מפלגות האופוזיציה — המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP) — ובנוסף עם האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) וקבוצת המיעוטים הלאומיים האחרים, מלבד המיעוט ההונגרי, כי תקיפותיה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) נגד מערכת המשפט, מזה שנתיים, צריכות לגרור תגובה מצד אזרחי רומניה, בצורת משאל עם.
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 14.04.2019, 21:43
התייעצויות נשיא רומניה עם מפלגות הפרלמנט בנושא משאל העם בנוגע למערכת המשפט
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס ערך בימים חמישי ושישי התייעצויות עם מפלגות הפרלמנט בנושא משאל העם בנוגע למערכת המשפט, ב־26 במאי, בו־זמנית עם הבחירות לפרלמנט האירופי. נשיא רומניה מסר לאחר הדיונים, ביום חמישי, עם מפלגות האופוזיציה — המפלגה הלאומית ליברלית (PNL), איגוד להציל את רומניה (USR) ומפלגת התנועה העממית (PMP) — ובנוסף עם האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR) וקבוצת המיעוטים הלאומיים האחרים, מלבד המיעוט ההונגרי, כי תקיפותיה של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD) נגד מערכת המשפט, מזה שנתיים, צריכות לגרור תגובה מצד אזרחי רומניה, בצורת משאל עם.
לדברי הנשיא, אזרחי רומניה רוצים מדינה עם מערכת משפט עצמאית, צודקת ומחוץ להשפעותיה של הפוליטיקה. המפלגה הלאומית ליברלית הודיעה על תמיכתה המלאה במשאל העם, לטענת איגוד להציל את רומניה ישנו צורך בהתייעצות עם, ומפלגת התנועה העממית הציעה שבמשאל העם תופיע גם שאלה בנוגע להפחתת מספר חברי הפרלמנט או ביטול קצבאות הפנסיה המיוחדות, שמהן נהנות כרגע קטגוריות מקצועיות מסוימות. ליום שישי נקבעו התייעצויות עם המפלגה הסוציאל דמוקרטית ועם מפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים (ALDE), השותפה בשלטון, שלא כיבדו את ההזמנה, בטענה כי ההתייעצויות הן עניין רשמי בלבד, שכן הנשיא יוהאניס כבר קיבל את החלטתו לקיים את משאל העם.
מנהיג הסוציאל דמוקרטים, ליביו דרגנאה (Liviu Dragnea), שלח משלחת מטעם המפלגה, ואחד מנציגיה, אאוגן ניקוליצאה (Eugen Nicolicea), סגן יושב ראש בית הנבחרים, מסר כי הפרלמנט יאשר את בקשתו של הנשיא בנוגע למשאל העם. משאל העם כונס על רקע השינויים התכופים בחקיקה בתחום מערכת המשפט, שקודמו על ידי קואליציית המפלגה הסוציאל דמוקרטית ומפלגת אחדות ליברלים ודמוקרטים, שספגו ביקורת חריפה מצד שותפיה האירופיים של רומניה. נושאי משאל העם דנים באיסור על חנינה המונית וחנינה עבור עברייני שחיתות ואיסור על צווי חירום ממשלתיים בתחום העבירות על החוק, העונשים ואירגון מערכת המשפט.
תיק המהפכה האנטי־קומוניסטית ברומניה, מ־1989, בבית המשפט
התובע הכללי של רומניה, אוגוסטין לזר (Augustin Lazăr), הודיע כי תיק המהפכה האנטי־קומוניסטית מדצמבר 1989 נשלח לבית הדין. הוא מסר לציבור את התנצלותו של משרד היועץ המשפטי לממשלה על עיכובה המוגזם של החקירה — כמעט 30 שנים. בתיק, נחקרים פלילית נשיא רומניה לשעבר מהשמאל, יון איליאסקו (Ion Iliescu) וסגן ראש הממשלה לשעבר גלו וויקן וויקולסקו (Gelu Voican Voiculescu), בגין פשעים נגד האנושות. אלה מואשמים בפעולות הסחה המונית והפצת מידע שקרי כדי לעלות לשלטון. המעשים בוצעו לאחר נפילת המשטר הדיקטטורי, בתקופה 31-22 בדצמבר 1989, כשהחזיקו בתפקידים במועצת חזית ההצלה הלאומית (FSN), גוף שהיווה אז רשות מבצעת ומחוקקת.
לפי המידע הרשמי, המהפכה הסתיימה עם יותר מ־1,000 קורבנות וכ־3,000 פצועים, רובם לאחר נפילת המשטר המדכא של ניקולאה צאושסקו (Nicolae Ceaușescu). באזור מרכז ומזרח אירופה, רומניה היא המדינה היחידה שבה המעבר מהדיקטטורה הקומוניסטית לדמוקרטיה התבצע תוך שפיכת דמים. סיום תיק המהפכה ופתיחת המשפט בבית דין עוררה תגובות שונות מצד הפוליטיקאים בבוקרשט. מצד אחד, הנשיא קלאוס יוהאניס יחד עם המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) ואיגוד להציל את רומניה (USR), שבאופוזיציה בפרלמנט, שיבחו את הודעתו של התובע הכללי, בטענה שזהו צעד חשוב מאוד בקביעת האמת. מצד שני, הסוציאל דמוקרטים, שבשלטון, סבורים כי האמת הייתה צריכה להיקבע עד כה, וכי פתיחת המשפט בבית דין יכלה לחכות חודש נוסף, עד לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי.
דחייה נוספת של מועד הברקזיט
בבריסל, המנהיגים האירופיים וראשת הממשלה הבריטית, תרזה מיי, הסכימו לגבי דחייה נוספת של מועד הברקזיט עד לסוף חודש אוקטובר, תוך הערכת התהליך במועצה האירופית מה־20 וה־21 ביוני. ראשת הממשלה מיי ביקשה דחייה עד ל־30 ביוני, על מנת להקנות זמן לפרלמנט בלונדון להגיע להסכמה. מדובר בדחייה גמישה, שישה חודשים נוספים על מנת שבריטניה תמצא את הפיתרון הטוב ביותר, ציין נשיא המועצה האירופית, דונלד טוסק, ובו־זמנית ביטול זמני של הסכנה הטמונה בהפרדה שרירותית, בהיעדר הסכם.
בכנס המיוחד של המועצה האירופית בעניין יציאתה של הממלכה המאוחדת, רומניה יוצגה על ידי הנשיא קלאוס יוהאניס אשר גיבה את מהלך ההארכה הנוספת למועד הברקזיט, על מנת לאפשר את אשרורו של ההסכם עם האיחוד האירופי, על ידי הפרלמנט בלונדון. ההארכה מאפשרת "נסיגה מסודרת", המבטיחה ודאות לאזרחים אירופיים השוהים בממלכה המאוחדת ועבור אזרחים בריטיים השוהים באיחוד האירופי, אך גם עבור חברות והסביבה העסקית", הדגיש המינהל הנשיאותי בבוקרשט בהודעה לעיתונות. נשיא רומניה הביע את תמיכתו גם בשותפות עתידית "מקיפה ושאפתנית" בין האיחוד האירופי לבריטניה, שתכלול הן היבטים כלכליים ומסחריים, הן היבטים ביטחוניים, הגנה ויחסי החוץ. במידה והסכם היציאה לא יאושרר עד ל־22 במאי, הממלכה המאוחדת תיאלץ לערוך בחירות לפרלמנט האירופי. במקרה בו בריטניה לא תעמוד בהתחייבות זו, יציאתה מהאיחוד האירופי תיערך ב־1 ביוני.
התרגיל הרפואי הגדול ביותר של נאט"ו ברומניה
ברומניה התבצע, בימים אלה, התרגיל הרפואי הגדול ביותר בתולדותיה של הברית הצפון אטלנטית — "לוחם נמרץ 2019", בשלושה רבדים: יבשתי, אווירי וימי. כ־2,000 חיילים, כבאים, רופאים, חובשים, מגישי עזרה רפואית ומתנדבים אזרחיים מכמעט 40 מדינות חברות ושותפות ביצעו הדמיית פעילות במקרה של עימות צבאי שיביא לפגיעה בערים. השלב החשוב ביותר בתרגיל אירע בצינקו (Cincu), שבמחוז ברשוב (Brașov) שבמרכז רומניה, בו הוקמו 14 מתקנים רפואיים צבאיים, החל מהפשוטים ביותר, עבור מיון וחירום, ועד לבית חולים מודולארי מסוג ROLE 3, שבו ניתן לבצע ניתוחים מורכבים. בתרגיל שולבו גם מסוקים צבאיים לפינוי פצועים.
מלבד השלב מצינקו, נערכו שניים נוספים — בקונסטנצה, עיר בחוף הים השחור, ובבוקרשט. בעיר הבירה נערכה הדמיית אירוע מרובה פגועים בלילה שבין חמישי לשישי, באזור תחנת הרכבת התחתית במרכז בוקרשט. התרחיש כלל את מעורבותם של צוותים מיוחדים, בעקבות נזקי מספר פיצוצים תת קרקעיים. בנוסף, כוחות הצי הרומני ערכו את התרגיל הרב־לאומי הגדול ביותר שנערך אי פעם במימיה הטריטוריאלים של רומניה ובמימיו הבינלאומיים של הים השחור. השתתפו 14 ספינות צבאיות רומניות ושש ספינות צבאיות מבולגריה, קנדה, יוון, הולנד וטורקיה, עם סך הכל כ־2,200 חיילים, שתירגלו מהלכי, לוחמה משותפת נגד איומים תת־ימיים, ימיים ואוויריים, המותאמים לסוגי האיומים הביטחוניים באזור הים השחור.
