האירוע המרכזי 29.10-04.11.2023

האירוע המרכזי 29.10-04.11.2023

Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 05.11.2023, 22:06

חטופים רומנים בעזה

המספר המאומת של אנשים בעלי אזרחות כפולה, ישראלית ורומנית, המתגוררים בישראל, אשר נחטפו על ידי ארגון הטרור חמאס לרצועת עזה גדל השבוע. משרד החוץ הרומני מבקש לשחרר את כל החטופים, כולל אנשים בעלי אזרחות כפולה, ישראלית ורומנית, המוחזקים כבני ערובה ברצועת עזה. שגרירות רומניה בתל אביב והקונסוליה הכללית של רומניה בחיפה מקיימות קשר עם הרשויות בישראל. מלבד זאת, שרת החוץ הרומנית, לומיניצה אודובסקו (Luminița Odobescu), שוחחה בטלפון עם מקבילה הישראלי, אלי כהן, על מצבם של אזרחים ובני משפחה רומנים שביקשו תמיכה בפינוי מרצועת עזה. כ-260 רומנים ביקשו פינוי עד כה. אודובסקו חזרה ואמרה ששני צוותים קונסולריים ניידים וצוות שגרירות רומניה בקהיר והנציגות הרומנית ברמאללה ערוכים לספק תמיכה קונסולרית לפינוי בטוח של אזרחים ובני משפחה רומנים שביקשו זאת. הבכיר הישראלי הבטיח כי פינוי אזרחים רומנים מרצועת עזה נמצא בטיפול.

טיוטת חוק הפנסיה העתידי, בדיון ציבורי

טיוטת חוק הפנסיה החדש נכנסה השבוע לדיון ציבורי, וקואליציית השלטון הסוציאל-ליברלית קבעה תאריך יעד שאפתני, 20 בנובמבר, לאימוצה. החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר, אז יוגדלו כל קצבאות הפנסיה בכמעט 14 אחוזים. תוספת נוספת לקצבאות, בעקבות החישוב המחודש שייעשה על פי החוק החדש, תתבצע ב-1 בספטמבר בשנה הבאה. על פי טיוטת החוק, תקופת ההפרשה המינימלית עבור זכאות לקצבת פנסיה תהיה 15 שנים, ועבור פרישה מוקדמת לגמלאות יידרשו 35 שנות הפרשה. עד 2035 גיל הפרישה ישתווה, לגברים ולנשים, ל-65. עם זאת, נשים שגידלו ילדים יוכלו ליהנות מהפחתת גיל הפרישה המקובל, בהתאם למספרם. תוספות הפרשה שאינן קבועות, כגון שכר שעתי, השכר השלושה-עשר או בונוסים, יחושבו בעת הפרישה. יוזמי החוק החדש טוענים כי מטרתם הייתה לבטל את אי-השוויון במערכת, שאיפשר לעובדים בעלי אותו ותק ותפקידים זהים ליהנות מקצבאות פנסיה שונות. ראש הממשלה מרצל צולאקו (Marcel Ciolacu) הבטיח כי בעקבות החישוב מחדש, אף קצבת פנסיה לא תהיה נמוכה מהסכום המשולם כיום.

הצעדים הפיסקאליים-תקציביים החדשים, בתוקף מ-1 בנובמבר

צעדי החבילה הפיסקלית-תקציבית שעליה קיבל הקבינט מבוקרשט אחריות ואשר זכתה לביקורת חריפה של הסביבה העסקית ושעורערה על ידי האופוזיציה, ללא הצלחה, בבית המשפט החוקתי, נכנסו לתוקף ב-1 בנובמבר. חברות קטנות ישלמו מס של 1% על המחזור עבור הכנסות של עד 60,000 אירו לשנה ו-3% אם ההכנסות יעלו על סכום זה. חברות גדולות עם מחזור של יותר מ-50 מיליון אירו ישלמו מס מינימלי של 1% על המחזור והבנקים מס נוסף של 2% על המחזור ב-2024 ו-2025 כדי לחזור למס של 1% לאחר 3 שנים. גם חברות נפט וגז עם מחזור מכירות מעל 50 מיליון אירו ישלמו מס נוסף של 0.5%. הפטור ממס עבור IT נשמר רק עבור הכנסות מתחת ל-10,000 ליי, שווה ערך ל-2,000 אירו. עובדי בניין, חקלאות ותעשיית המזון לא יהיו פטורים יותר מתשלום ההפרשה לביטוח הבריאות. על מנת שלא ייפגעו הכנסות השכירים במגזרים אלו, התורמים מאוד לתוצר המקומי הגולמי, הממשלה הגדילה, במקרה שלהם, השבוע את שכר המינימום. יותר מ-400,000 עובדי בניין ו-170,000 עובדי תעשיית המזון והחקלאות ייהנו מצעד זה. כניסתה לתוקף לא פטרה את החבילה הפיסקלית-תקציבית מביקורותיהם של אנשי העסקים. לדבריהם, המסים החדשים יצמצמו את ההשקעות הזרות ויביאו להשפעה מנוגדת לזו שמצופה מבחינת צמצום הגירעון, שעלול לעלות ל-20 מיליארד אירו. על פי הסביבה העסקית, הצעדים היו צריכים להיות מכוונים בראש ובראשונה למאבק בהעלמות מס, שיפור גביית ההכנסות וייעול רשות המסים, לא פגיעה בסביבה העסקית על ידי הגדלת המיסוי.

הפגנות של איגודי העובדים

עובדי הקופה הלאומית לביטוח בריאות ממלכתי ושל לשכותיה המחוזיות החלו ביום חמישי במחאות לתקופה בלתי מוגבלת. הפעילות מול הציבור תופסק והעובדים יפגינו במשרדים עד לקבלת שכר גבוה יותר, על פי הודעת גוש איגודי העובדים הלאומי, המייצג אותם. גוש איגודי העובדים הלאומי טוען כי משנת 2018 עובדים אלו לא נהנו מתוספת שכר כלשהי וכי קיימים משאבים כספיים להעלאות. מחאת עובדי קופות ביטוח הבריאות משפיעה על סבסוד הוצאות נותני השירותים הרפואיים ועל ביטוח תרופות וחומרים סניטריים שבסל הבריאות הלאומי עבור חולים במחלות כרוניות. שר הבריאות, אלכסנדרו רפילא (Alexandru Rafila), מסר כי הפסקת מתן השירותים הרפואיים אינה מתקבלת והינו מקווה שתיתקיים הידברות בין הנהלת הקופה הלאומית לביטוח בריאות לעובדים. הוא גם אמר שלמרות שלרשותה של הקופה הלאומית לביטוח בריאות עומד התקציב הגדול ביותר ברומניה, ישנה בעיית הפרשות, שכן רק 5 מיליון אנשים מפרישים לקרן ביטוח הבריאות, בעוד ש-19 מיליון נהנים משירותים רפואיים.

ורה זורובה בבוקרשט

מנגנון שלטון החוק, המאבק בדיסאינפורמציה והמעבר הדיגיטלי שלטו בדיונים שניהלה סגנית נשיאת הנציבות האירופית, ורה זורובה, בבוקרשט עם הבכירים הרומנים. היא הצהירה כי רומניה מצליחה בתחום המשפט, אך הוסיפה כי יש צורך בתקנות משפטיות אחרות על מנת שלאזרחים תהיה גישה למערכת משפט ערוכה היטב. לגבי הדיגיטציה, ורה זורובה סברה כי לרומניה יש פוטנציאל מיוחד וציינה כי בתוכנית לשיקום ולחוסן, 5 מיליארד אירו מוקצים לדיגיטציה עסקית, לרשת G5 כמו גם לחינוך ולממשל אלקטרוני. שרת המשפטים, אלינה גורגיו (Alina Gorghiu), הבטיחה כי בוקרשט תמשיך בתהליך מודרניזציה של מערכת המשפט, לאמץ חקיקה צפויה ותגביר את פעילות המינהל למאבק בשחיתות והמינהל לחקירות עבירות פשעה מאורגן וטרור (DIICOT) בנושאים חשובים כמו סחר בסמים ובבני אדם.