האירוע המרכזי 19.02-25.02.2023

האירוע המרכזי 19.02-25.02.2023

Warning: Trying to access array offset on null in /home/web/rri.ro/public/wp-content/themes/rri/template-parts/content.php on line 98
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 27.02.2023, 20:55

נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, בפסגת B9 בוורשה

אחדות וסולידריות עבור אוקראינה הן חיוניות לחלוטין והיוו את הנשק הסודי של מדינות בעלות הברית, אמר נשיא המדינה הרומני, קלאוס יוהאניס, שהשתתף במפגש היוצא מן הכלל של פורמט בוקרשט 9 שהתקיים בוורשה. הפורמט, שנוצר ב-2015 ביוזמת נשיאי פולין ורומניה, לאחר סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה, כולל גם את בולגריה, צכיה, אסטוניה, ליטא, לטביה, סלובקיה והונגריה. רוסיה החזירה את המלחמה לאירופה, ומדינות נאט"ו באגף המזרחי נמצאות בקו החזית של מאמצי ההתמודדות עם ההשפעות השליליות של הסכסוך האכזרי הזה, הבלתי מוצדק לחלוטין, ציין נשיא רומניה. קלאוס יוהאניס תמך בהגברת הנוכחות הצבאית האמריקאית, אך גם בהכנת אסטרטגיה של ארצות הברית עבור הים השחור. נשיא ארה"ב, גו ביידן, ומזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, נכחו גם הם במפגש בוורשה. מנהיג הבית הלבן התחייב להגן על מדינות האגף המזרחי של נאט"ו, שלדבריו מייצגות את קו ההגנה הראשון נגד רוסיה. בתורו, מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, אמר כי על אוקראינה לקבל את העזרה לה היא זקוקה וכי לא ניתן לאפשר לרוסיה לערער את ביטחונה של אירופה.

שנה מאז פלישת רוסיה לאוקראינה

בהקשר של מלאת שנה, ב-24 בפברואר, מאז תחילת המתקפה של רוסיה נגד אוקראינה, שר ההגנה הלאומית של רומניה, אנגל טלבאר (Angel Tîlvăr), אמר כי רומניה תמשיך לתמוך באוקראינה כל עוד הדבר נחוץ, מכיוון שהעם הרומני מאמין במערכת בינלאומית המבוססת על כללים, לא על תוקפנות. הסכסוך הרוסי-אוקראיני הוליד את עקירת הפליטים הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. רומניה היוותה מדינת מעבר למיליוני אוקראינים שברחו מהמלחמה, וחלקם נשארו כאן, והם מקבלים את כל התמיכה הדרושה. במשך שנה הפכה רומניה לביתם השני של למעלה ממאה אלף פליטים אוקראינים. כפי שגם שר החוץ הרומני, בוגדן אאורסקו (Bogdan Autescu), ציין, רומניה סיפקה תמיכה רב-ממדית לאוקראינה, ומזכירה את ההקלות במעבר של כ-13 מיליון טון של תבואה אוקראינית, הקלות כלכליות, פתיחת נקודות גבול חדשות להגברת הקישוריות, סיוע דו-צדדי לתמיכה במסלול האירופי. מלבד זאת, הרשויות בבוקרשט החליטו להשעות את פעילות המרכז הרוסי לתרבות ומדע ברומניה. לפי הודעה לעיתונות ממשרד החוץ, "באמצעות הפעולות שבוצעו, המרכז התרחק ללא תקנה מהמטרות הטבעיות של חיזוק קשרים תרבותיים והפך למרבה הצער לכלי לתעמולה, דיסאינפורמציה שמתרץ את פשעי המלחמה של הפדרציה הרוסית באוקראינה". הפסקת פעילות המרכז תתבצע לכל המאוחר עד ל-20 באוגוסט, עד אז יש להשלים את ההליכים המינהליים הכרוכים בצעד זה.

נשיאת רפובליקת מולדובה, מאיה סנדו, בבוקרשט

נשיאת רפובליקת מולדובה (הסובייטית לשעבר והדוברת רומנית ברובה) ערכה ביקור בבוקרשט ביום חמישי, יום אחד לאחר ועידת המדינות במתכונת B9 ולאחר העידוד שהתקבל בוורשה מהנשיא האמריקאי, גו ביידן. מאיה סנדו ניהלה שיחות עם נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, השניים סקרו את היחסים הבילטרליים ופרויקטים משותפים. המנהיגה מקישינב הביעה את תודתה לרומניה על תמיכתה המתמדת, כולל בהקשר של משבר האנרגיה, והנשיא יוהאניס ציין את החששות שנגרמו בעקבות האיומים החיצוניים חסרי התקדים על הסדר הדמוקרטי של רפובליקת מולדובה. נשיא המדינה הרומני הבטיח כי בוקרשט תשמור על עירנותה מפני הפעולות ההיברידיות של רוסיה ותמשיך לתמוך, בתקיפות, בשמירה על ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של רפובליקת מולדובה, בגבולותיה המוכרים ברמה הבינלאומית. קלאוס יוהאניס הצהיר כי השלטונות הפרו-אירופיים מקישינב ניהלו בשלווה ובמקצועיות את האתגרים למיניהם שנועדו לדרדר את מסלולה האירופי שנבחר על ידי אזרחי רפובליקת מולדובה. מאיה סנדו גם קיימה פגישות עם ראש הממשלה ניקולאה צוקה (Nicolae Ciucă) ועם נשיא לשכת הצירים, מרצל צולאקו (Marcel Ciolacu).

מה קורה עם תעלת בסטרואה?

השבוע, רומניה הביעה דאגה בנוגע לאינדיקציות לכך שאוקראינה השכנה ביצעה חפירות להעמקת תעלת בסטרואה (Bâstroe) שבנהר הדנובה, העוברת דרך אזור של חוף משותף, שרגיש מבחינה אקולוגית, ושאלה את קייב אם היא יכולה לבצע בדיקות באתר העבודות. אוקראינה הודיעה בשבוע שעבר כי שוקע הספינות העוברות בתעלת בסטרואה הועמק מ-3.9 מטרים ל-6.5 מטרים. רומניה הביעה את דאגתה מכך שכל עבודה על תוואי הנהר באזור המשותף של דלתת הדנובה עלולה לסכן את המערכת האקולוגית שמהווה חלק מהמורשת העולמית של אונסק"ו ומפרה את ההסכמים הבינלאומיים להגנת הסביבה. פוליטיקאים וחלק מדעת הקהל הרומנית חוששים שאוקראינה העמיקה את תעלת בסטרואה יותר מהמותר, על מנת להכשיר אותה לשייט של ספינות גדולות. רויטרס מציינת כי אוקראינה שולחת תבואה על תעלת בסטרואה בזמן שהיא מפתחת דרכים חלופיות לייצוא שלה, בעוד שהגישה לנמלים שלה בים השחור הוגבלה מאז הפלישה הרוסית. ראש הממשלה הליברלי ניקולאה צוקה (Nicolae Ciucă) הצהיר כי יש להבהיר כל חריגה מעבודות תחזוקה רגילות. בתורו, נשיא לשכת הצירים, הסוציאל-דמוקרטי מרצל צולאקו (Marcel Ciolacu), הצהיר כי ההגנה על דלתת הדנובה אינה ניתנת למשא ומתן. שגרירות אוקראינה בבוקרשט מסרה כי העבודות, המבוצעות אך ורק בגבול המדינה של אוקראינה, הן פעולות תחזוקה שוטפות של נתיב המים.