האירוע המרכזי 17.04-23.04.2022
האירוע המרכזי 17.04-23.04.2022
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 23.04.2022, 18:24
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, בוועידת וידאו עם מנהיגי בעלות הברית ומוסדות האיחוד האירופי ונאט"ו
נשיא רומניה, קלאוס יוהאניס, השתתף, בהזמנת מקבילו האמריקאי, גו ביידן, בסבב התייעצויות חדש, במתכונת ועידת וידאו, עם מנהיגי בעלות הברית ושל מוסדות האיחוד האירופי ונאט"ו ושל המדינות השותפות, בהקשר של המשך התוקפנות הצבאית הבלתי חוקית של רוסיה נגד אוקראינה. נבחנו אסטרטגיית התמיכה באוקראינה וצעדי התגובה שננקטו על ידי הקהילה הבינלאומית כדי לתת מענה לפעולותיה של רוסיה וחבילת הסנקציות המורחבת. המשתתפים בהתייעצויות אישרו מחדש את נחישותם לספק תמיכה כלכלית, הומניטרית וביטחונית לאוקראינה. בנאומו התייחס הנשיא קלאוס יוהאניס לחשיבות השמירה על אחדות בעלות הברית והאחדות הטרנס־אטלנטית וגינה בחריפות את הפשעים שביצעו חיילים רוסים נגד אזרחים. בנוסף, הנשיא הדגיש את ההשפעה הנרחבת של המשבר הנוכחי על המצב הביטחוני באגף המזרחי של הברית, במיוחד בים השחור. קלאוס יוהאניס דיבר על הצורך בהקמה מהירה של כוח המשימה של נאט"ו ברומניה. הוא גם קרא לפעולה נחרצת ומתואמת לביטול התלות האנרגטית ברוסיה וכן הדגיש כי הסנקציות שהוטלו הוכחו ככלי יעיל.
שיחות בין רומניה לארצות הברית
שר החוץ הרומני בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu) ומזכיר המדינה האמריקאי אנטוני בלינקן שוחחו ביום שני בטלפון על השלכותיה של תוקפנותה הצבאית של רוסיה נגד אוקראינה ומאמצי בעלות הברית לנהל את המצב ולתת מענה כראוי. בוגדן אאורסקו הציג את הערכותיה של בוקרשט לגבי ההתפתחויות הביטחוניות באגף המזרחי של נאט"ו ובים השחור. הוא פירט את הפעולות המורכבות של השלטונות ברומניה לתמיכה באוקראינה השכנה ברמה מדינית, לוגיסטית והומניטרית. שר החוץ בבוקרשט גם הדגיש את החשיבות של יישום מהיר של החלטות הפסגה המיוחדת של נאט"ו מ־24 במרץ, בעיקר הקמתו המואצת של כוח המשימה ברומניה, כצעד ראשון לאיזון ולחיזוק נוכחותו ארוכת הטווח של נאט"ו באגף המזרחי. מזכיר המדינה אנטוני בלינקן הביע בתורו את הערכתה של ארצות הברית על התפקיד האזורי שבוקרשט נטלה ועל התמיכה שהיא מעניקה לקייב ולשותפים פגיעים אחרים באזור, כולל קישינב. הבכיר האמריקאי נתן את הבטחותיו כי וושינגטון מחויבת באופן מוחלט להגנה על שטחה של רומניה ושל כל בעלות הברית, במיוחד של המדינות שנמצאות בקו החזית, כמו רומניה. כמו כן, ביום שני, שר הביטחון, ואסילה דנקו (Vasile Dîncu), ומקבילו האמריקאי, לויד אוסטין, שוחחו בטלפון על ההתפתחויות במצב הביטחוני באזור הים השחור. ואסילה דנקו הודה לארצות הברית על מחויבותה ותרומתה העקבית להבטחת הביטחון באגף המזרחי של נאט"ו. הצבתו מחדש של גדוד סטרייקר, פריסת מטוסי F-16 ו־F-18 לתגבור משימות השיטור האווירי ברומניה הן רק שתי דוגמאות מוחשיות למוצקות מערכת היחסים הטרנס־אטלנטית.
הצעת החוק החוץ־גבולי (Off shore), המאפשר הפקת גז טבעי מהים השחור, בדיון בסנאט בבוקרשט בהליך חירום
הצעת החוק החוץ־גבולי (Off shore), המאפשר הפקת גז טבעי מהים השחור, עלתה, ביום שלישי, לסדר היום של הלשכה הקבועה של הסנאט בבוקרשט. במסגרתה יתקיים דיון לגבי הצעת החוק בהליך חירום, לאחר קבלת חוות דעת מהמוסדות המומחים בתחום. ההצבעה בסנאט, כחדר ראשון שמטפל בנושא, צפויה להתקיים במאי. ראש הממשלה ניקולאה ציוקה (Nicolae Ciucă) אמר כי החוק החוץ־גבולי יבטיח יציבות משפטית ויכולת חיזוי עבור הקהילה העסקית בתחום, בכל הנוגע לעצמאות במשאב הגז ביחס לפדרציה הרוסית. נפח הגז המוערך בטריטוריות הימיות הרומניות בים השחור הוא 200 מיליארד מ"ק, והכמות הגדולה ביותר נמצאת בטריטוריה הימית נפטון דיפ (Neptun Deep), שמוחזקת על ידי OMV Petrom ו-ExxonMobil.
100 מיליון אירו עבור רפובליקת מולדובה
משרד החוץ בבוקרשט בירך על אישור הסנאט, כחדר מכריע, של הצעת החוק לאשרור ההסכם ליישום תוכנית הסיוע הטכני והפיננסי המבוססת על סיוע כספי ללא החזר בסך 100 מיליון אירו שמוענק על ידי רומניה לרפובליקת מולדובה, הדוברת רומנית ברובה. ההסכם נחתם על ידי ראשי ממשלות רומניה, ניקולאה ציוקה (Nicolae Ciucă), ורפובליקת מולדובה, נטליה גבריליצה (Natalia Gavrilița), ב־11 בפברואר, בקישינב. רומניה תשתתף בחיזוק החוסן של רפובליקת מולדובה במגזרים חיוניים עבור החברה, כולל מגזר האנרגיה, התחבורה ותשתיות התחבורה, הגנת הסביבה והמאבק בשינויי האקלים, עבודות בנייה ציבוריות ותשתיות, בריאות, חינוך, תרבות ומורשת, מחקר.
CORTINA
קרן המטבע הבינלאומית עדכנה בירידה את הערכותיה לצמיחה הכלכלית ברומניה ב־2022
קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה משמעותית את הערכותיה לצמיחה הכלכלית ברומניה השנה, מ־4.8%, כפי שהוערך בסתיו, ל־2.2% כעת. הצעת חוק התקציב לשנת 2022 הותאמה לצמיחה כלכלית של 4.6 אחוזים. בכל הנוגע לאינפלציה, קרן המטבע הבינלאומית צופה עליית מחירים שנתית ממוצעת של 9.3%, פי שניים וחצי מהתחזית שפורסמה בסתיו של שנה שעברה. קצב האינפלציה יואט ל־4 אחוזים בשנה הבאה. ברמה העולמית, קרן המטבע הבינלאומית מציינת כי התחזית לכלכלת העולם היתדרדרה משמעותית בהשוואה לתחזיות של ינואר, בעיקר בשל פלישת רוסיה לאוקראינה, שעוררה משבר הומניטרי במזרח אירופה והובילה לסנקציות להפעלת לחץ על מוסקבה לשים קץ לעוינות. לפיכך, כעת האומדן לצמיחה הכלכלית העולמית הוא 3.6% ב-2022 וכך גם ב־2023.
