האירוע המרכזי 12.03-18.03.2023

האירוע המרכזי 12.03-18.03.2023

Warning: Trying to access array offset on null in /home/web/rri.ro/public/wp-content/themes/rri/template-parts/content.php on line 98
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 21.03.2023, 09:07

ביקורים במזרח הרחוק

השותפות האסטרטגית בין רומניה ליפן מדגימה כי היחסים הבילטרליים הועלו לרמה הגבוהה ביותר – הכריז הנשיא קלאוס יוהאניס, לאחר שחתם, יחד עם ראש ממשלת יפן, פומיו קישידה, על האמנה הבילטראלית הזו ביום שלישי בטוקיו. גם ביום שלישי, הנשיא יוהאניס התקבל על ידי קיסר יפן, נארוהיטו. רומניה ויפן, לדברי נשיא המדינה, קרובות יותר מתמיד. הוא גם אמר כי בהקשר העולמי הנוכחי, העומד תחת סימן המלחמה והמתיחות האזורית, חשוב לסמוך זה על זה על מנת להגן על ערכי היסוד שמגדירים אותנו: השאיפה לשלום וביטחון, חופש, דמוקרטיה וזכויות אדם, סדר בינלאומי המבוסס על כללים. יחד עם החתימה על השותפות האסטרטגית, לדברי מומחים, יואץ פיתוח שיתוף הפעולה הרומני-יפני, באמצעות הרחבת תיק הפעולות והפרויקטים בכל תחומי העניין המשותף. לפי רדיו רומניה, לביקורו של הנשיא יוהאניס היה גם מימד כלכלי חשוב, יפן היא המשקיעה האסיאתית הגדולה ביותר ברומניה. כ-400 חברות בעלות הון יפני ברומניה מייצרות כיום למעלה מ-40,000 מקומות עבודה. פוטנציאל הצמיחה הוא משמעותי, לרבות בתחומים בעלי רמת החדשנות הגבוהה ביותר, כגון פיתוח טכנולוגיית כורים מודולריים קטנים, ייצור והפצה של מימן ירוק, ייצור אופטיקה בעלת הספק גבוה, תשתית מהדור האחרון או השלמה של קו חדש של הרכבת התחתית בבוקרשט. השותפות עם יפן היא השנייה שעליה חתמה רומניה עם מדינה אסייתית, אחרי זו שעם דרום קוריאה. מיפן, נסע הנשיא יוהאניס לסינגפור. רומניה היא הספקית השלישית בגודלה מהאיחוד האירופי לשירותי IT בסינגפור, והיא מעוניינת בהעמקת ובהגברת רמת שיתוף הפעולה הזה, באמצעות ייזום פרויקטים דו-צדדיים חדשים.

למעלה מ-3.7 מיליון פליטים אוקראינים ברומניה השכנה

לשכת המפקח הכללי של משמר הגבול (IGPF) מודיעה כי ביום רביעי בלבד, נכנסו לרומניה דרך נקודות מעבר הגבול מעל לשבעת אלפים אזרחים אוקראינים. לפי הודעה שנשלחה לתקשורת ביום חמישי, החל מ-10 בפברואר 2022, שבועיים לפני שהצבא הרוסי פלש לארצם, נכנסו לרומניה 3,705,317 אזרחים אוקראינים. רובם המשיכו בדרכם למדינות במערב אירופה, אך כ-100 אלף, לפי השלטונות בבוקרשט, בחרו להישאר ברומניה. ערב הנתונים שנמסרו על ידי משמר הגבול, הפרלמנט בבוקרשט אימץ הצהרת תמיכה באוקראינה, ב-24 בפברואר, שנה מאז תחילת הפלישה הרוסית. המסמך, שאומץ ברוב גדול על ידי הרוב השלטוני של המפלגה הסוציאל דמוקרטית (PSD), המפלגה הלאומית ליברלית (PNL) והאיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (UDMR), בהצעת איגוד להציל את רומניה (USR) שבאופוזיציה, מגנה נחרצות את המלחמה שפתחה מוסקבה נגד מדינה ריבונית, ששטחה אינו ניתן לניכור ואינו ניתן לחלוקה. ההצהרה מאשרת מחדש את תמיכתה הנחרצת של רומניה במה שהיא מכנה המאבק ההירואי של המדינה והעם האוקראיני, כמו גם בתמיכה בעצמאותה, בריבונותה ובשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, בגבולותיה המוכרים ברמה בינלאומית.

הרומנים שבאוקראינה

לא הכל ורוד ביחסי רומניה-אוקראינה. במהלך הדיונים על הכרזת התמיכה בקייב, התעקש נשיא הברית לאיחוד הרומנים (AUR) (אופוזיציה לאומנית), גורגה סימיון (George Simion), להגן על בני ארצו השוכנים במדינה השכנה. יותר מ-400 אלף רומנים אתניים חיים שם, מרביתם בצפון בוקובינה, בצפון ובדרום בסרביה (Basarabia) ובחבל הרצה (Herța), שטחים רומניים מזרחיים שסופחו, ב-1940, בעקבות אולטימטום, על ידי ברית המועצות הסטאליניסטית ואשר נלקחו ב-1991, על ידי אוקראינה, כמדינה יורשת. לאחר פלישת הכוחות הרוסיים לאוקראינה, רומנים אתניים רבים יצאו לחזית תחת דגל אוקראינה. בדצמבר 2022, משרד החוץ הרומני ראה בצער את העובדה שחוק המיעוטים הלאומיים באוקראינה אומץ בהיעדר התייעצות חדשה עם ועדת ונציה. חוות הדעת שלה, להערכתו של משרד החוץ בבוקרשט, הייתה בהחלט תורמת להבטחת טקסט מקיף וברור מבחינת אמות המידה המשפטיות האירופיות בעניין. כמו כן, מדגיש משרד החוץ, מצער שהחוק התקבל בהיעדר התייעצות מספקת של נציגי הקהילה הרומנית באוקראינה, כפי שביקשה בוקרשט. רומניה, הוסיף משרד החוץ, תומכת באופן מלא במסלולה האירופי של אוקראינה ומבינה את הרצון הטבעי להיות קרוב יותר לאיחוד האירופי, אך היא מעידה על כך שההאצה בטרם עת של הליך החקיקה בתחום זה השפיעה באופן משמעותי על ההתייעצות עם נציגי המיעוטים הלאומיים, שהייתה אמורה להיות עניינית, טרם אימוץ החוק.

התעלומה בתעלה

הרשויות באוקראינה וברומניה הסכימו לבדוק את עומק התעלות בדנובה שבהן משתמשת הממשלה מקייב לייצוא סחורות חקלאיות — על פי הודעת גורמי ממשל משתי המדינות. הדנובה היא נתיב תחבורה חשוב עבור אוקראינה, אשר בעקבות הפלישה הרוסית, מנסה לייצא תבואה ומוצרים אחרים, בעיקר מוצרי מזון חקלאיים, דרך נתיב זה. השלטונות ברומניה הצהירו, בחודש שעבר, כי הם מודאגים מהאינדיקציות לכך שאוקראינה מבצעת חפירות בתעלת בסטרואה (Bâstroe), העוברת באזור רגיש מבחינה אקולוגית, ושאלו אם יוכלו לבדוק את המצב בשטח. קייב הכחישה כי בהעמקת התעלה היא מפרה הסכם כלשהו והכריזה כי היא מוכנה להציג בפני רומניה, חברה באיחוד האירופי ובנאט"ו, את היקף החפירות. הבדיקות יתחילו החודש. בוקרשט חוששת מההשפעה שיכולה לנבוע כתוצאה מהעבודות שביצעו האוקראינים, על המערכת האקולוגית של דלתת הדנובה, אזור ייחודי באירופה, הכלול במורשת העולמית של אונסק"ו. משרד התשתיות האוקראיני דיווח כי לאחר מה שנקרא ניקוי התעלה, עומקה גדל מ-3.9 ל-6.5 מטרים, כלומר כמעט הוכפל.