האירוע המרכזי 09.07-15.07.2023
האירוע המרכזי 09.07-15.07.2023
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 18.07.2023, 00:37
הנשיא קלאוס יוהאניס בפסגת נאט"ו
רומניה הגשימה את היעדים שנקבעו לפסגה בווילנה, שבה נעשה צעד מכריע בכיוון של חיזוק הברית, אמר הנשיא קלאוס יוהאניס, לאחר הפסגה השנתית של נאט"ו. נשיא המדינה ציין כי אימוץ תוכניות ההגנה החדשות מספק את הרמה הביטחונית הגבוהה ביותר לאגף המזרחי בים השחור ומראה כי לברית יש מענה לכל איום ביטחוני שעלול לפגוע בבוקרשט. הנשיא הביע את תודתו לכל בעלי הברית הנוכחים ברומניה על תרומתם. קלאוס יוהאניס:
"דאגנו שתהיה מסגרת להגדלת קבוצות הקרב, כולל זו שברומניה, ברמת החטיבה, באמצעות כוחות תגבור, אם המצב יחייב זאת. במקביל, נזרז את התהליכים הקשורים להצבה מראש של אמצעי לחימה. הבעתי את תודתי לכל בעלות הברית הנוכחיות ברומניה על תרומתן וקיבלתי בברכה את הודעתה של ספרד לפריסת חיילים ברומניה". במקביל, נשיא המדינה אישר מחדש את הצורך בתמיכה מאוחדת של נאט"ו בשותפים פגיעים, במיוחד עבור רפובליקת מולדובה (הסובייטית לשעבר והדוברת רומנית ברובה). הוא הודיע על תרומה כספית חדשה עבור קישינב, אותה תעביר רומניה לקרן ההתנדבות של נאט"ו, המוקדשת למדינה זו. באשר למלחמה במדינה השכנה, קלאוס יוהאניס תמך בהתקדמות ברורה למימוש המהיר ביותר של השאיפות האירו-אטלנטיות של אוקראינה והדגיש כי רומניה, יחד עם שאר המדינות החברות, תספק תמיכה ככל שיידרש, עד שקייב תנצח במלחמה. גם סגן מזכ"ל נאט"ו, מירצה גואנה (Mircea Geoană), אמר כי עבור רומניה, ההחלטה החשובה ביותר שהתקבלה בפסגת הברית הצפון-אטלנטית בווילנה היא זו הנוגעת לדור החדש של תוכניות ההגנה עבור שטח בעלות הברית, המהווה מרכיב עוצמתי של הרתעה מפני סוגים שונים של איומים, כולל רוסיה.
הפרלמנט האירופי תומך בחבירתה של רומניה לשנגן
הפרלמנט האירופי (EP) אימץ ביום רביעי החלטה המבוססת על העתירה שהוגשה לבית המחוקקים האירופי על ידי החברה האזרחית ברומניה, הקוראת לערער על חוקיות הווטו של אוסטריה נגד חבירתה של בוקרשט לאזור שנגן. המסמך עבר עם 526 קולות בעד, 57 נגד ו-42 נמנעים. הצעת ההחלטה דוחקת בנציבות האירופית לבצע הערכה של עלויות אי-חבירתה של רומניה ובולגריה ולנתח אפשרויות לגבי מנגנוני פיצוי כספי. יש לציין שבסוף השנה שעברה, במועצת המשפטים וענייני הפנים (JAI) לא התקבלה החלטה פה אחד בנוגע לכניסתן לאזור שנגן של שתי המדינות החברות באיחוד האירופי מאז 2007, לאחר שאוסטריה והולנד התנגדו לה. קנצלר אוסטריה, קארל נהאמר, נימק עמדה זו בכך שהעלה לדיון את המהגרים הבלתי חוקיים שהגיעו לארצו, שרבים מהם, לטענתו, הגיעו דרך רומניה ובולגריה, נתונים שנסתרו על ידי השלטונות בבוקרשט. הולנד מצידה הצהירה כי היא תומכת בחבירתה של רומניה, אך לא כחבילה עם בולגריה.
התעללויות בבתי האבות ברומניה
עשרות מוסדות לקשישים, אנשים עם מוגבלות או ילדים נסגרו או הופסקה פעילותם וקיבלו קנסות לאחר בדיקות מקיפות שנערכו השבוע ברחבי רומניה במרכזי דיור סוציאליים. על פי הודעת הרשויות נמצאו אי-סדרים רבים, בתי אבות שפעלו שלא כדין ונפתחו מספר תיקים פליליים בגין עבירות נגד בני אדם או עבירות כלכליות. הכל מתרחש בהקשר של השערורייה שנגרמה עקב מצבם של כמה בתי אבות במחוז אילפוב, ליד בוקרשט, שם מצאו התובעים תנאים לא אנושיים שבהם הוחזקו הדיירים. מספר אנשים הושמו תחת מעצר מונע למשך 30 יום בתיק זה, אחרים נמצאים במעצר בית או נמצאים בפיקוח משפטי. הנשיא קלאוס יוהאניס תיאר את המצב במרכזים לאנשים פגיעים כבושה לאומית ואמר כי כל האשמים בהתעללות, שבוצעה במה שכונה בתי אבות של אימה, חייבים לשלם. כל מרכזי הטיפול בילדים או בקשישים, ממלכתיים ופרטיים, ייבדקו וכל אישורי ההפעלה שלהם ינותחו מחדש – הבטיח ראש הממשלה מרצל צולאקו (Marcel Ciolacu), לאחר מספר פגישות עם שרים וגורמים בשטח. מרצל צולאקו פנה לכל המפלגות ברומניה, כמו גם לארגונים לא ממשלתיים כדי להיות מעורבים ברמה החברתית. מרצל צולאקו:
"המעשים שבוצעו בבתי האימה הללו הדגימו לנו חוסר אנושיות מוחלט של מספר אנשים, שאינני יכול לקרוא להם בני אדם. יש לשנות את המערכת. אסור שיהיו לנו מוסדות בקרה רבים שמעבירים את האשמה מאחד אל האחר. יש לחשוב מחדש על כל מערך ההרשאות, הניטור והבקרה. אני משוכנע בתוקף כי במושב הבא, יחד עם כל השותפים הסוציאליים, יבוצעו כל שינויי החקיקה בעניין זה". פוטרו הנהלות מספר רשויות בתחום, לבקשת ראש הממשלה, ושר העבודה, מריוס בודאי (Marius Budăi), התפטר מתפקידו בשל ההאשמות בנוגע לאחריותו בתיק זה והחקירות שבוצעו על ידי היחידה לחקירות עבירות פשע מאורגן וטרור (DIICOT) והפרקליטות למאבק בשחיתות (DNA). איגוד להציל את רומניה (USR) שבאופוזיציה, הודיע לנציבות האירופית על בתי האבות במחוז אילפוב וביקש להפעיל את מנגנוני האיחוד שיכולים לכפות כיבוד זכויות אדם, אך גם כיבוד זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.
חברת Hidroelectrica נסחרת בבורסה
יצרנית החשמל העיקרית ברומניה – Hidroelectrica – נרשמה ביום רביעי בבורסת בוקרשט. ביום הראשון לרישום, היא השלימה בהצלחה את ההנפקה הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם בבורסת בוקרשט והגדולה באירופה, כמו גם את ההנפקה השלישית בגודלה בעולם השנה. הרגע הוגדר כהיסטורי על ידי ראש הממשלה מרצל צולאקו (Marcel Ciolacu), שאמר כי המדינה תשמור על 80% ממניותיה במלואן, ואזרחים רומנים ומשקיעים מוסדיים אחרים יוכלו להפוך לבעלי מניות בחברה היקרה ביותר ברומניה. שווי השוק של Hidroelectrica מוערך ב-50 מיליארד ליי (10 מיליארד אירו). החברה מייצרת ומספקת חשמל שהיא מייצרת באמצעות 187 תחנות כוח הידרואלקטריות ותחנות כוח קטנות שבניהולה וכן ממגזר אנרגיית הרוח.
