האירוע המרכזי 01.08-07.08.2021
האירוע המרכזי 01.08-07.08.2021
Andrei Czitron (אנדריי ציטרון), 07.08.2021, 15:13
מצב המגפה ברומניה
מצב הכוננות שהוטל על רקע מגפת נגיף הקורונה הוארך ברומניה ב־30 ימים נוספים, החל מ־11 באוגוסט. ההחלטה התקבלה בהקשר העלייה היומית במספר ההידבקויות ב־SARS-CoV-2, כשהמקרים החדשים המדווחים ב־24 שעות חצו, שוב, השבוע, את רף ה־200. ממשיך לגדול גם מספר חולי נגיף הקורונה המאושפזים בבתי חולים, כולל של אלה שבמחלקות לטיפול נמרץ. ראש הממשלה פלורין קצו (Florin Cîțu) ציין כי הארכתו של מצב הכוננות אינה מביאה עימה הגבלות בנוסף לאלה שהוטלו בהחלטה שהתקבלה בתחילתו של חודש יולי. מלבד זאת, שר החינוך, סורין קמפיאנו (Sorin Câmpeanu), סבור כי שנת הלימודים תתחיל ב־13 בספטמבר עם נוכחות התלמידים בכיתות. הוא גם פסל את חובת החיסון עבור עובדי מערכת החינוך, אך הינו מעודד אותם לעשות זאת, כך ששיעור ההתחסנות יגדל עד לחידוש הלימודים. קצת יותר מ־30% מתושבי רומניה מחוסנים, כשהיעד של 5 מיליון אנשים מחוסנים, אשר נקבע ל־1 ביוני, הושג באיחור של חודשיים. בהתחשב בקירבתו של גל רביעי של המגפה גם ברומניה, השלטונות ממשיכים לקרוא לאוכלוסייה להתחסן. הנשיא קלאוס יוהאניס הודיע כי אינו תומך בהטלת הגבלות על אנשים שאינם מחוסנים — "אינני יכול לאשר צעדים אשר יובילו לאפליה. איננו יכולים להביס את המגפה באמצעות אפליה, נוכל להביס את המגפה באמצעות התחסנות", אמר נשיא המדינה.
עמדתה של רומניה לגבי מתקפת הכטב"ם שבוצעה במיצר הורמוז, תקרית שבה נהרג גם אזרח רומני
נציגי בריטניה, רומניה וליבריה הודיעו למועצת הביטחון של האו"ם כי "סביר מאוד" שכוחות איראניים עשו שימוש בכטב"ם אחד או יותר על מנת לבצע את המתקפה מול חופי עומאן ב־29 ביולי, על מיכלית נפט שהופעלה על ידי חברה שבבעלותו של מליארדר ישראלי. בעקבות התקיפה, שני אנשי צוות, אזרח רומני ואזרח בריטי, נהרגו. "תקיפה זו שיבשה וסיכנה את בטיחותה ואת ביטחונה של התחבורה הבינלאומית והיוותה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, ועל הקהילה הבינלאומית לגנות פעולה זו", נאמר במכתב שנמסר למועצה. האיחוד האירופי ונאט"ו גינו בחריפות את מתקפת הכטבמ"ם במיצר הורמוז. וושינגטון הבטיחה "מענה קולקטיבי" יחד עם בעלות בריתה נגד איראן, שדוחה, עם זאת, את ההאשמות למעורבות בתקיפה. בלונדון, ראש הממשלה בוריס גונסון אמר כי "על איראן לשאת בתוצאות מעשיה". שר החוץ הרומני שוחח עם בכירים בדרג גבוה מישראל, ארצות הברית ובריטניה, ולאחר שהושגה המסקנה כי טהרן עומדת מאחורי התקיפה, ארבעת הארצות הודיעו כי הינן נערכות לתגובה מתואמת. בשיחת טלפון עם שר החוץ האירופי, זוזפ בורל, שר החוץ בבוקרשט, בוגדן אאורסקו (Bogdan Aurescu), גינה בחריפות את התקיפה על מטרה אזרחית, וכן את השלכותיה של תקרית זו על חופש הניווט באזור, על פי החוק הבינלאומי. "התקרית מסמנת פרק חדש במתיחות שבין ישראל לאיראן, לאחר חבלות נוספות שבוצעו לאחרונה גם נגד ספינות אחרות", כתבו סוכנויות הידיעות.
רומניה קוראת לחיזוק הביטחון באגף המזרחי של נאט"ו
שגריר רומניה בארצות הברית, אנדריי מורארו (Andrei Moraru), הדגיש את חשיבות חיזוק הביטחון באגף המזרחי של נאט"ו, במהלך שיחת טלפון עם גייק סליבאן, היועץ לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית, יחד עם שגרירי מדינות פורמט בוקרשט 9, בוושינגטון. השגריר מורארו הביע את תקוותו כי תהליך ההערכה המחודשת של מעמדה הגלובלי של ארצות הברית יוביל לנוכחות צבאית עקבית באגף המזרחי, כולל ברומניה. פורמט בוקרשט 9 הוא פרי יוזמתו של הנשיא קלאוס יוהאניס ושל נשיא פולין, אנדרזיי דודה, בו משתתפות מדינות חברות נאט"ו שנמצאות באגף המזרחי של הברית — בולגריה, אסטוניה, לטביה, ליטא, פולין, רומניה, סלובקיה והונגריה.
2 באוגוסט — יום הזיכרון לשואת הצוענים
ב־2 באוגוסט, צוין יום הזיכרון האירופי להנצחת שואת הצוענים. מדי שנה, בתאריך זה, "אנו חולקים כבוד לזכרם של חצי מיליון ילדים, נשים וגברים צוענים אשר נרצחו באירופה בתקופת השואה. הם היו קורבנותיו של משטר אכזרי, נטול אנושיות, אשר קידם גזענות, אנטישמיות, שנאה וחוסר סובלנות כמדיניות שלטונית", על פי הודעה שנשלחה לרגל אירוע זה על ידי הנשיא קלאוס יוהאניס. "הזיכרון מהווה מימד בסיסי של החיים. ברומניה, כ־25,000 צוענים גורשו לטרנסניסטריה, מתוכם כ־11,000 איבדו את חייהם. זוהי חובתנו לעורר את זכרונם ולוודא כי זוועות שכאלה לא יחזרו על עצמן", הוסיף נשיא המדינה. ברומניה ייושם פרויקט ניסוי על ידי משרד החינוך, יחד עם המכון הלאומי לחקר השואה ברומניה ע"ש "אלי ויזל" ועם הסוכנות הלאומית לצוענים, אשר יציג לתלמידים פרק זה, שכמעט נשכח, בתולדות הצוענים ברומניה. בנוסף, ישנה כוונה להקים מוזיאון לתולדות ותרבות הצוענים, מכספי תקציב המדינה ומתקציב הסוכנות.
תוכנית ניסויית לתעודות זהות חדשות ברומניה
קלוז־נפוקה (Cluj-Napoca) (מרכז־מערב) הופכת לעיר הראשונה ברומניה שבה יונפקו תעודות זהות אלקטרוניות, במסגרת פרויקט ניסויי. הרשויות מתכוונות להרחיב את הפרויקט לרמה הארצית, בעוד מספר חודשים, ציין שר הפנים, לוציאן בודה (Lucian Bode). גודלן של התעודות החדשות הוא כשל כרטיס בנקאי, ומלבד המידע הכלול בתעודת זהות רגילה, אלה מאחסנות גם את תמונת הפנים, וכן שתי טביעות אצבע דיגיטליות של בעל התעודה. על גבי תעודת הזהות האלקטרונית, אשר מהווה גם מסמך נסיעה, יוצג דגל האיחוד האירופי, בהתאם לתקנון שאומץ ברחבי הגוש הקהילתי, אך גם את סמל רומניה. חידוש נוסף הוא החלפת הסעיף "המין" ב"המגדר", באמצעות החלטה ממשלתית, שעל פיה ישנן רק שתי אפשרויות — נקבה או זכר. את התעודה יהיה ניתן להנפיק עבור ילדים עוד ממועד הלידה.
